סוגי הגידולים בהם יש קדושת שביעית

סוגי הגידולים בהם יש קדושת שביעית

סוגי הגידולים בהם יש קדושת שביעית א. נאמר בתורה (ויקרא כה, יב): כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. ולמדו חז”ל: מה היא קודש – אף
יבולים הגדלים בתוך מבנים ובעציצים

יבולים הגדלים בתוך מבנים ובעציצים

יבולים הגדלים בתוך מבנים ובעציצים א. יבולים הגדלים בתוך בית, ספק הוא בירושלמי אם נוהגים בהם דיני שביעית. וכיון שהספק בירושלמי לא הוכרע, יש אומרים שספקו לקולא כיון ששביעית בזמן
מלאכות הנעשות בגינות נוי ובחצרות

מלאכות הנעשות בגינות נוי ובחצרות

מלאכות הנעשות בגינות נוי ובחצרות א. בעלי הגינות צריכים להכין מערב השמיטה את הגינה היטב, ע”מ לצמצם ככל היותר עשיית מלאכות בגינה בשנת השמיטה.   ב. לגבי זריעה, שתילה ונטיעות
מלאכות הנעשות למניעת נזק

מלאכות הנעשות למניעת נזק

מלאכות הנעשות למניעת נזק א. מלאכה הנעשית בשמיטה, שכל מטרתה לשמור על הקיים ולמניעת נזק כגון, להציל את העץ שלא ימות ולא בשביל להשביחו, יש מתירים לעשותה אף אם היא
התקופה בין חז”ל למרן הבית יוסף

התקופה בין חז”ל למרן הבית יוסף

התקופה בין חז”ל למרן הבית יוסף לאחר תקופת חז”ל, מעטים הם הידיעות על מצות השמיטה וקיומה בארץ ישראל. העובדה שלא היה ישוב יהודי חקלאי מפותח בארץ ישראל כבתקופת חז”ל, היה
מה בין שבת לשמיטה

מה בין שבת לשמיטה

מה בין שבת לשמיטה “זכינו להארה והבנה נוספת במצות השמיטה. כי השביתה בשבת הארץ, מלבד אשר תשריש בנו את האמונה שיש אדון לבירה, הרי מגמתה להשכילנו את העיקר הגדול של
השמיטה לאחר תקופת חז”ל

השמיטה לאחר תקופת חז”ל

השמיטה לאחר תקופת חז”ל השמיטה היא כידוע מצווה התלויה בארץ, וקיומה מותנה בהתיישבות יהודית בארץ ישראל. ואמנם כל זמן שהעם היהודי ישב בארץ ישראל – היה למצות השמיטה מעמד מעשי
מעלתה של ארץ ישראל  בשביתתה

מעלתה של ארץ ישראל בשביתתה

מעלתה של ארץ ישראל – בשביתתה “אמנם השמיטה שהיא לארץ, מה שלא נמצא לשום ארץ, ודבר זה מצד הארץ, כי ראוי לארץ ישראל השמיטה. וזה כי ארץ ישראל אשר לא
השמיטה בתקופת חז”ל

השמיטה בתקופת חז”ל

השמיטה בתקופת חז”ל תולדות העם היהודי בתקופת חז”ל השתרעו על מאות שנים, מהם ישב עיקרו של העם היהודי בארצו, ומהם בגולה. בימי הבית השני, כשהשתדלו ישראל לשמור על מצות השמיטה
אמונה ובטחון

אמונה ובטחון

אמונה ובטחון “טעם מצוה זו היא להשריש את ישראל במידת האמונה והבטחון בה’. כי חשש הקב”ה פן בבואם אל הארץ יתעסקו בעבודת האדמה על המנהג הטבעי, וכאשר כביר מצאה ידם