ביעור פירות שביעית
א. מצוות ביעור פירות שביעית: פירות שביעית אין אוכלים מהם אלא כל זמן שאותו המין מצוי בשדה, שנאמר: “ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול” – כל זמן שחיה
אוצר בית דין
אוצר בית דין מאז ומתמיד שקדו חכמינו זיכרונם לברכה על תיקון תקנות לטובת הציבור, הן בתיקון תקנות הקשורות להנהגת העיר והמדינה, והן בתקנות שנועדו למנוע מכשול בדברי תורה וכדומה. כפי
השלב והתאריך הקובע את קדושת השביעית ביבולים
השלב והתאריך הקובע את קדושת השביעית ביבולים השונים מועדי קדושת שביעית א. א’ בתשרי הוא ראש השנה לשמיטה לעניין מגבלות עבודת השדה, אבל מועדי ‘קדושת שביעית‘ שונים הם בין פרי
השימוש הראוי בפירות שביעית
אופן השימוש בפירות שמיטה א. יבולי שביעית ניתנו לאכילה, לשתייה, ולשאר שימושים לתועלת בני האדם, כסיכה, הדלקת הנר וצביעת הגוף, השיער, או הבגדים. בתנאי, שזו הדרך הרגילה להשתמש בפירות בכל
קדושת שביעית משמעותה, ועל אלו יבולים חלה
קדושת שביעית משמעותה, ועל אלו יבולים חלה א. כל הצומח בארץ ישראל בשנת השמיטה המשמש למאכל אדם או בהמה, או לשתייה, סיכה, הדלקת הנר וצביעה – נוהג בו קדושת שביעית.