1. בית
  2. /
  3. שמיטה בהלכה
  4. /
  5. יבולים הגדלים בתוך מבנים...
יבולים הגדלים בתוך מבנים ובעציצים

יבולים הגדלים בתוך מבנים ובעציצים

יבולים הגדלים בתוך מבנים ובעציצים

א. יבולים הגדלים בתוך בית, ספק הוא בירושלמי אם נוהגים בהם דיני שביעית.

וכיון שהספק בירושלמי לא הוכרע, יש אומרים שספקו לקולא כיון ששביעית בזמן הזה מדרבנן, ויש אומרים שצריך להחמיר מספק ולנהוג כל דיני שביעית במה שגדל בתוך בית. ויש אומרים, שאמנם הגדל בתוך בית אין בו איסור לאו של “שדך לא תזרע”, אך מכל מקום יש בו איסור עשה של “ושבתה הארץ“.

ולהלכה: המקל שלא לנהוג אף את שאר דיני שביעית ביבולים הגדלים בבית – יש לו על מי לסמוך, ולכל השיטות אין בירקות ובתבואה הגדלים שם איסור ספיחין.

אולם כל זה בבית ממש, אך בבתי גידול המצויים כיום, אין לסמוך להקל לכתחילה אלא בצירוף נוסף, ויבואר להלן.

ב. ההגדרה של בית לעניין זה, הוא מבנה קבע המקורה בגג אטום, וגובהו מעל עשרה טפחים (=80 ס”מ), וראוי שיהיה המבנה בעל דפנות בגובה עשרה טפחים לפחות.

ג. בבתי גידול וצמיחה המצויים כיום, אם מדובר במבנה ממש (כגון בית לגידול פטריות, נבטים ועוד), דינו כבית גמור וכמבואר לעיל. מאידך בבית גידול שהגג הוא רשת עם צפיפות נמוכה, אין להקל שום קולא במבנה שכזה, ונוהגים שם כל דיני שביעית.

ואם הוא מבנה כחממות של זמננו, שמכוסים ניילון או פלסטיק קשיח מאד והם בעלי דפנות, נראה שדינם כדין בית.

ואמנם, כדי להתיר שם עשיית מלאכות לכתחילה, אין להקל אלא אם כן המלאכות ייעשו בתוך עציצים שאינם נקובים, ויבואר להלן. בתי רשת שרמת הצפיפות היא גבוהה והרוב אטום, יש להחמיר ואין להתיר שם אפילו בגידולים ואפילו בעונות שרשת זו היא לרועץ, אלא בצירוף תנאים נוספים, וכגון בעציצים שאינם נקובים שנמכרו לנכרי, ועי’ עוד בהערה.

 

סוגי העציצים וסוגי הגידול

ד. ההיתר לגדל בעציצים בשנת השמיטה, תלוי בסוגי העציצים ובסוגי הגידול השונים.

אילנות

(וכן שאר שיחים בעלי גבעול קשה) הנטועים בעציץ, אם הוא של חרס או של עץ או של פלסטיק רך וכיו”ב מחומרים רכים שהשורשים בכוחם לנוקבו, הרי דינם כאילו נטועים בארץ אף אם אין כל נקב בתחתית העציץ. ואם נטועים בכלי מתכות, זכוכית או פלסטיק קשיח, דינם כנטועים בעציץ שאינו נקוב, אלא אם כן יש בתחתיתם של העציצים או בצדם כנגד הגזע הטמון בעפר, נקב בגודל של שורש קטן, שהוא פחות מגודל שזית יכול לעבור בו, ואז דינם כעציץ נקוב. [והפוסקים כתבו שיעורים שונים בנקב זה, וראה מה שכתבנו בסוף ההערה]#.

ה. ירקות ושיחים

בעלי גבעול רך, הגדלים בכל סוגי העציצים השונים, דינם כגדלים בעציץ שאינו נקוב, ובלבד שסוג החומר של העציץ אינו חלש מידי אף לשורשיו של הירק. ואם יש בעציץ חור כפי השיעור המובא בסעיף הקודם – דינו כעציץ נקוב#.

ו. אף הנטוע או הזרוע בעציץ שאינו נקוב וכפי הגדרתו לעיל, כל שנופו יוצא מחוץ לעציץ, הרי הוא מחשיב את הצמח כולו כמחובר, ומכל מקום אינו נחשב כמחובר אלא אם כן הנוף מאהיל על הקרקע ויונק ממנה, אך אין נוף הצמח יונק באלכסון. ואף על גב שיש מי שחולק וסובר שאין נופו של צמח המאהיל על הקרקע מחשיבו למחובר, מכל מקום העיקר להלכה להחמיר בזה#.

 

ז. אף עציץ הנחשב כנקוב משום הנקב שבתחתיתו או משום נוף הצמח היונק או משום סוג העציץ [כל סוג צמח כדינו וכמבואר לעיל], כל שהניח תחתיו דבר המנתק – הרי הוא נחשב כעציץ שאינו נקוב. ואמנם אויר אינו מנתק, ולכן עציץ נקוב שתלוי באוויר, כל שמתחתיו קרקע גלויה – נחשב כנקוב.

 

ח. יש אומרים, שעציצים כבדים שאינם מטלטלין לרוב גודלן, אף אם אינם נקובים – נחשבים כמחוברים לקרקע.

ויש אומרים שאין לחוש לזה, וכל שהעציץ אינו נקוב, ואין נוף הצמח יוצא לחוץ, דינו כאינו נקוב, אף אם הוא כבד ואינו מטלטל. ולהלכה, אף שלכתחילה הבא לעשות מצעים מנותקים לצורך שנת השמיטה, יש להורות לו שיעשה בכלים שאפשר לטלטלם, אך אם זה דורש הוצאה כספית גדולה, וכן אם כבר ברשותו מצעים מנותקים גדולים, אפשר להקל ולהחשיב מצעים אלו כמנותקים. ובפרט שכדי לנתק את הנוף מהקרקע נהוג כיום לפרוש יריעות ניילון על פני כל החממה. במצעים מנותקים מסוג ‘צמר סלעים’ שבנויים כתבניות בודדות, המוצמדות אחת לרעותה, אף שהם מונחים בתוך פלסטיק אחד ארוך, יש להקל בשופי.

 

עשיית מלאכות בחממות של ימינו

ט. לפי האמור לעיל, על מנת להתיר עשיית מלאכות בחממות של ימינו, ושהיבול הגדל שם לא יהיה קדוש בקדושת שביעית, יש להקפיד על כל התנאים של ‘בית’ וכמבואר לעיל (סעיף ב). ולעניין המצעים, יש לפרוש ניילון עבה על כל החממה, למנוע יניקה מחורי הניקוז, ויניקה מנוף הצמח, ולהניח את המצעים (כמוגדר לעיל – כל צמח לסוגו) על הניילון, ולאחר קיום כל התנאים הנז’, יהיה מותר לעשות כל המלאכות בחממה, כולל זריעה וקצירה, והיבולים הגדלים שם אינם בקדו”ש, וחייבים להפריש מהם תרומות ומעשרות ללא ברכה כדין יבול הגדל בעציץ שאינו נקוב בתוך בית, ויפריש מעשר עני ויתנו לעניים. (והגדל במצע מנותק, אם המצע הוא אדמה כגון חול ים או ‘כבול’, ברכתו בורא פרי האדמה. ואם המצע הוא מהסוגים ה’אדישים’ כגון: ‘צמר סלעים’, ‘פרלייט’, ‘פלמיקס’ – ברכתו שהכל).

דיני עציץ נקוב

י. עציץ נקוב (כמוגדר לעיל), המונח תחת כיפת השמים, איסור מלאכה בו הוא מן התורה שדינו כארץ.

ועציץ שאינו נקוב (כמוגדר לעיל) המונח תחת כיפת השמים, איסור מלאכה בו הוא מדרבנן, אך אין ביבולים הגדלים בעציצים גזירת ספיחין ויבואר לקמן פרק טז.

 

עציצים הנמצאים בתוך הבית על קרקע מרוצפת, נחשבים כעציצים שאינם נקובים אף אם יש בהם נקב, שהרצפה (בפרט מרצפות של ימינו), מנתקת.

ומותר לעשות כל המלאכות בעציץ זה בשמיטה. ויש מי שהחמיר בקומת קרקע להניח דבר המפריד בין העציץ לרצפה.

(ומכל מקום גם לדבריו נראה שדי להחמיר לחצוץ מתחת הנקב, ולא צריך לחצוץ אף מתחת הנוף).

עציץ נקוב, מותר בשמיטה להניחו על דבר מנתק, ומכאן ואילך דינו כעציץ שאינו נקוב.

אולם עציץ שאינו נקוב אסור לנקבו, או לעשות בו כל שינוי שיהפוך אותו מאינו נקוב לנקוב, וכן אסור להעביר עציץ נקוב ממקום למקום

(וק”ו להוציא את הגוש מהעציץ אף בשלימותו ולהכניסו עם גושו באדמה. וכמבואר לעיל בפ”ה סעיף ה).

וכל זה כאשר אין ניתוק בין העציץ לבין האדמה, אך כאשר יש משטח מנתק בין האדמה לעציץ יכול להעביר ממקום למקום על המשטח, וכן הדין בעציצים שבבית שמותר להעבירם ממקום למקום, ואף אם מונחים על השולחן מותר להורידם לארץ, וכמו כן מותר לפתוח חלונות לאוורור, אף שזה לתועלת הצמח, וכן מותר להעביר צמחים שבבית, ממקום שאין החמה מצויה שם למקום שהחמה מצויה שם.

אולם אסור להעביר עציץ אפילו אטום לחלוטין הנמצא תחת תקרה, ולהניחו תחת כיפת השמים, לשם אוורורו ותועלתו.

 

הקונה צמח הנטוע בעציץ נקוב

יג. הקונה צמח הנטוע בעציץ נקוב (באופן המותר, ראה לקמן פרק יז ופרק יח), וכן המעביר דירתו בשנת השמיטה, מותר לו להעביר הצמח מבית לבית, ואף אם הוא נקוב ובשעת העברתו נמצא מעל קרקע עולם, משום שאין זה אלא דרך העברה בעלמא.

ומכל מקום יש שכתבו שטוב ליתן דבר החוצץ, שייחשב כאינו נקוב קודם שמוציאו להעברה.

אסור להסיר תקרה מעל צמחים, כשהמטרה להשביחם ולאווררם, אולם אם מסיר את התקרה לא לשם הצמח, אלא לשם החלפת ניילון שבלה או נקרע, או שמסיר את הגג בביתו, לשם בניית סוכה מותר.

וכן מותר לבנות סוכה מעל דשא, ולפרקה לאחר החג, ואין בזה כל חשש.

גידולי מים הנקראים ‘הידרופוניקה’, מותר בשמיטה, אף שלא תחת קורת גג, ואין בגדל שם קדושת שביעית.

ויש אוסרים, והעיקר להלכה כדעה ראשונה. ומכל מקום “נבטים” לכל הדיעות אין בהם קדושת שביעית, שמלבד שהם גידולי מים דרך גידולם כיום הוא תחת מבנה של בית גמור.

וברכת הנבטים הללו, הוא “שהכל”, ויש להפריש מהם תרו”מ לחומרא ללא ברכה וראה עוד בהערה.

שמיטה בעציצים ואדניות בגן בבית ובחממה

שמיטה בעציצים ואדניות בגן בבית ובחממה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוסף תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.