1. בית
  2. /
  3. איסור סחורה ודמי שביעית

איסור סחורה ודמי שביעית

איסור סחורה בתוצרת שהיא קדושה בקדושת שביעית: 

איסור סחורה ודמי שביעית בקצרה:

אסור לעשות סחורה בפירות שביעית, שנאמר: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" -לאכלה ולא לסחורה. ואם רצה למכור מעט מפירות שביעית – מותר לו למכור, שמכירה מועטת אינה נקראת "סחורה" האסורה.

איסור סחורה בפירות שביעית

איסור סחורה בפירות שביעית

כשמוכר פירות שביעית, הכסף שהתקבל מהמכירה נתפס בקדושת הפירות והרי הוא כפירות עצמם. בכסף זה מותר לקנות מאכלים הנאכלים אף הם בקדושת שביעית (כבשר, דגים, דבש וכדומה) ורק אז יוצא הכסף לחולין.

דמי שביעית

דמי שביעית

מהו איסור סחורה?

נאמר בתורה "והייתה שבת הארץ לכם לאוכלה" ודרשו חז"ל "לאוכלה ולא לסחורה", ומכאן למדו שאין עושים סחורה בפירות שביעית. ולעיתים הותרה המכירה, וכגון מי שליקט מן ההפקר לצורך בני ביתו, ונותרה בידו כמות מיותרת, מותר למוכרה, אולם הדמים שהוא קיבל נתפשים בקדושת שביעית, וכמו כן אסור לו למכור במידה, במשקל ובמניין, אלא מוכר באומן ובהערכה.   

תוצרת שהיא אוצר בית דין, שקדושה בקדושת שביעית, מותר למוכרה כרגיל, כיון שאין המעות בתמורה לפירות, אלא הם בתמורה להוצאות ושכר עבודה של שליחי בית הדין. 

איסור סחורה חל על המוכר ולא על הקונה, אולם גם הקונה כאשר קונה באיסור הרי שהוא מסייע בידי עוברי עבירה. וכיון שהוא מכשיל את המוכר הוא עובר גם משום "לפני עור לא תיתן מכשול". 

מה דינם של דמי שביעית?

בדמי מכירת פירות שביעית (שאף בהם נתפסת קדושת הפירות וכנזכר), אסור להשתמש בהם: לפריעת חוב, לשלם נדרי צדקה, לשלם לסָפַר, לרחצה במרחץ, או לשלם שכר מלאכת העובד וכדומה. אך מותר לתנם לעני או מתנה לכל אדם, ובתנאי שיודיעם שדמי שביעית היא, על מנת שידעו שיש לנהוג בהם קדושת שביעית.

קדושת דמי שביעית

קדושת דמי שביעית