לאוכלה ולא למלוגמא
אין מייצרים תרופות, משחות ותכשירי רפואה למיניהם מפירות שביעית.
חכמים למדו זאת ממה שנאמר: “והיתה שבת הארץ לכם לאכלה”, ודרשו: “לאכלה” – ולא למלוגמא.
בפירוש המשניות לרמב”ם (שביעית פ”ח, א) מבואר, כי השם “מלוגמא” ניתן על שם חיטים או תאנים שהאדם לועס במלוא לוגמיו כדי להניחן על מקום הפצע.
כאמור, אסור לייצר מפירות שביעית העומדים למאכל אדם, תרופות, משחות ותכשירים למיניהם. ברם, מפירות המיועדים למאכל בהמה מותר לעשות “מלוגמא” לצורך ריפוי בני אדם, אבל לא לריפוי בעלי חיים.
כמו כן אין קדושת שביעית חלה על תרופות המופקות מצמחי מרפא, שהרי אין הנאתם שווה לכל נפש. אולם צמחים העומדים אף למאכל בריאים לחיזוק ותוספת לבריאותם – יש בהם קדושת שביעית.