1. בית
  2. /
  3. פרוזבול
פרוזבול

פרוזבול

מהו פרוזבול?

מהתורה, השמיטה משמטת את החובות שאחרים חייבים לנו. כשהלל הזקן נשיא ישראל ראה שיש יהודים שנמנעו מלהלוות זה לזה, מחשש שכספם לא יוחזר במועדו ואז הוא יישמט אוטומטית במוצאי השמיטה, ובהתנהגותם זו עוברים הם על איסור מהתורה שלא להימנע מלהלוות בגלל שמיטת כספים, עמד הלל הזקן והתקין "פרוזבול". 

-תקנה זו נועדה שהחובות לא יישמטו ובתקנה זו מנע הלל הזקן מהעשירים מלעבור על איסור הימנעות מהלוואה וסייע ביד העניים שימשיכו להלוות להם. 

-מה פירוש המילה "פרוזבול"? 

"פרוז" זה תקנה, "בולי" – עשירים, "בוטי" – עניים". 

שילוב של המילים הללו הם "פרוזבול". תקנה שהיא לטובת העניים שימצאו מי שילווה להם, וגם לטובת העשירים – שלא יפסידו את כספם על ידי השמטת ההלוואה בשמיטה. 

הפרוזבול הוא שטר שהמלווה כותב ובו הוא מוסר לבית הדין, בסוג של "מסירת מודעה", את כל החובות שחייבים לו. כאשר לא הוא גובה את חובותיו, אלא בית הדין גובה אותן, השמיטה אינה משמטת את חובותיו, כיוון שהם כעת כבר לא חובות שלו, אלא חובות שחייבים לבית הדין. 

-תקנה זו מועילה רק כאשר מצוות שמיטת כספים היא מדרבנן, כמו בימנו. אך כשבית המקדש ייבנה ורוב היהודים יתגוררו בארץ ישראל, לא תועיל תקנה זו. 

עריכת הפרוזבול

-צריך לערוך את הפרוזבול בפני בית דין חשוב שהתמנו על ידי הקהל ויש להם כח וחשיבות ציבורית לתקן תקנות לטובת הציבור והם גם בקיאים היטב בדיני השמיטה והפרוזבול. 

-המלווה עומד לפני הדיינים היושבים ואומר להם:

"מוסרני לכם – וכאן הוא מזכיר את שמות הדיינים – הדיינים שבמקום פלוני – (וכאן הוא מזכיר את שם המקום) – שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה". 

לאחר מכן הם חותמים על הנוסח, האומר שישבנו במושב של שלשה דיינים, והמלווה פלוני בא לפנינו ואמר לנו: מסרוני לכם הדיינים שבמקום פלוני, שכל חוב שיש לי, שאגבנו כל זמן שארצה". 

-הדיינים חותמים על השטר וכעת החוב עובר לבית הדין. כעת המלווה יכול לגבות את החוב שהמלווה חייב לו, למרות השמיטה. 

-ישנה דרך נוספת לעריכת פרוזבול, באופן שאיננו צריכים לערוך אותו דווקא בפני בית דין חשוב. 

ניתן לערוך את הפרוזבול בפני שני עדים, כאשר המלווה אומר בפניהם: 

"הריני מוסר כל חוב שי לי לבית דין פלוני – וכאן יזכיר את שם בית הדין – שבעיר פלונית – תגיד את שם העיר בה בית הדין נמצא – שאגבנו כל זמן שארצה". 

העדים כותבים: "מוסר אני לבית דין פלוני, פלוני ופלוני הדיינים שבעיר פלונית – וכאן הם יכתבו את שמות הדיינים ועיר כהונתם – שכל חוב שיש לי שאגבנו בכל זמן שארצה" והעדים חותמים על השטר.

רק לווה שיש לו קרקע, לא משנה איזה גודל קרקע, אפילו קרקע קטנה, יכול לערוך פרוזבול. מדוע? כי אז נחשב החוב לגבוי ביד בית הדין, היכולים לגבותו מהקרקע של הלווה. ואם ללווה אין קרקע, אין לו דירה בבעלותו, חדר או חצר ששייך לו, יכול המלווה בעצמו לזכות ללווה במתנה פיסת קרקע כל שהיא, כדי לאפשר לו את כתיבת הפרוזבול. 

-זהו, כעת נוכל להמשיך להלוות כספים או מוצרים שונים לחברים, לשכנים ולכל מי שמבקש מאתנו, מבלי לחשוש שאולי החוב לא יוחזר בזמן והשמיטה תשמט את החוב. כעת נוכל לישון בשקט… 

-מתי כותבים את הפרוזבול? 

-המנהג בארץ ישראל לערוך פרוזבול בערב ראש השנה של מוצאי שביעית, משום שהשביעית משמטת רק בסופה. על סמך פרוזבול זה ניתן לגבות כל הלוואה שניתנה לפני כתיבת הפרוזבול. 

אך כאשר הפרוזבול נערך ונחתם בתוך שנת השמיטה, הוא מועיל רק להלוואות שבוצעו לפני כתיבת הפרוזבול, ואליו להלוואות שבוצעו לאחר מכן – נצטרך לכתוב פרוזבול נוסף.