היתר מכירה

היתר מכירה

היתר מכירה בשמיטה

הפקעת מצוות שביעית משדות ארץ ישראל על ידי מכירתן לנוכרי.

מצוות השמיטה היא מן המצוות הקשות לקיום עד אשר דרשו חז"ל את הפסוק 'גיבורי כח' על שומרי השמיטה.

וזאת מחמת שחל איסור על עבודות חקלאיות באופן רחב ומלא.

קשיי הקיום של מצוה זו לא באו לידי ביטוי במשך שנות גלותו של עם ישראל,

כל זמן שלא הייתה התיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל.

ואמנם משהתחילו יהודים לשוב ולהתיישב בארץ ישראל ולעסוק בחקלאות,

התעוררה בעיית קיום מצוה זו בכל חריפותה, שכן רצונם של המתיישבים היה לקים את המצווה בכל דקדוקיה,

ומאידך – פרנסתם הייתה תלויה בגידולים השונים אותם גידלו בשדותיהם.

לפני יותר ממאה שנה, בערב שנת השמיטה – תרמ"ח, התכנסו רבנים בארץ ישראל ובאירופה והתירו לצורך שנת השמיטה הקרבה (תרמ"ט) למכור את כל השדות והכרמים לגויים, ובכך הפקיעו – לזמן המכירה – את איסורי המלאכה מבעלי השדות.

כך גם נהגו חקלאים רבים בשאר השמטות: תרנ"ו, תרס"ג, תר"ע, תרע"ז ועד לימינו.

להיתר זה קמו מתנגדים רבים שחלקו על אפשרות מתן התר למכירת קרקעות ארץ ישראל לגויים,

ובמקביל חכמי ישראל רבים צדדו במתן היתר למכירת קרקעות ארץ ישראל – גם כיום.

ברם, גם לדעת המצדדים בהיתר מכירת הקרקעות, יש לדעת כי הוא היתר מחמת 'שעת הדחק' בלבד,

אך אם יש אפשרות לשמור את דיני השמיטה, הרי שיש חובה לקיים את כל הלכותיה ופרטי דיניה.

מרן הראש"ל ג"ע רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מבין התומכים והמצדדים בהיתר זה כיום,

וכתב קונטרס מלא וגדוש (והוא נתפרסם גם בשו"ת יביע אומר חלק עשירי סימנים לז-מד)

והביא באריכות את טענות הצדדים וכתב שהעיקר להלכה כדעת גדולי הגאונים שהתירו את מכירת הקרקעות

ובהם הגאון מקוטנא, הגאון רבי יצחק אלחנן מקובנא, בעל גליוני הש"ס, ועוד.

ולכן המקלים וסומכים על היתר זה ודאי שיש להם גאוני עולם אלו שעליהם יסמכו.

אלא שהוסיף בספרו שם (עמ' שפד) 'קול קורא' בזה הלשון:

לאחינו בית ישראל החרדים לדבר ה, ה' עליהם יחיו!

עם התקרב שנת השבע, שנת השמיטה, בשנת תשמ"ז הבעל"ט, יש להתכונן להיזהר בקדושת פירות שביעית,

וללמוד דיני השביעית, בכדי להיות בין המדקדקים במצוות השמיטה,

וכמו שאמרו חז"ל: 'גיבורי כוח עושי דברו' אלו שומרי שביעית.

אמנם ידוע שיש חקלאים המקלים וסומכים על היתר המכירה בשנת השמיטה,

ויש להם על מה שיסמכו בשעת הדחק, והפירות אשר בשדותיהם אין עליהם קדושת שביעית.

אולם החקלאים החרדים לדבר ה', שיש ביכולתם לשמור דיני השמיטה כהלכתה,

טוב יעשו אם יפקירו שדותיהם בשנה השביעית, ויקדישו את עצמם ללמוד תורה, ועליהם נאמר 'גיבורי כוח עושי דברו'.

ויזכו לברכת ה' כמו שנאמר, וצוויתי את ברכתי לכם וכו'.

ומצוה להחזיק בידם לתמכם ולסעדם, שיוכלו לקים המצווה כהלכתה. ויתברכו בכל הברכות שבתורה.

ובזכות מצוה רבה זו יחיש השי"ת לגאול אותנו גאולה שלמה, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

עכ"ל הטהור בהודעה זו.

ושוב בשנת תש"ס (ו מנ"א תש"ס) פרסם מרן זצ"ל 'קול קורא' לחרדים לדבר ה',

לצרוך בשנת השמיטה תוצרת של ועדת שמיטה שהוקמה תחת נשיאותו,

כאשר האפשרות הראשונה המהודרת יותר היא לצרוך 'אוצר בית דין', ורק לבסוף ציין האפשרות של 'יבול נכרי'.

ויהי רצון שיתקיימו בנו ברכותיו של מרן זצ"ל בסוף ה-'קריאת קודש':

'ובזכות שמירת השביעית והחזקת שומריה ומקיימיה, נזכה ונחיה ונראה בביאת המשיח ובבניין בית המקדש.

בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל'.

 

היתר מכירה - מכתב ממרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

היתר מכירה – מכתב ממרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל