1. בית
  2. /
  3. מושגים בשמיטה
  4. /
  5. הנאתו וביעורו שווים
הנאתו וביעורו שווים

הנאתו וביעורו שווים

הנאתו וביעורו שווים

תנאי לתחולת קדושת שביעית: גידולי קרקע שההנאה מהם וכלויים באים בעת ובעונה אחת.

מן הפסוק “והייתה שבת הארץ לכם לאכלה” למדו חז”ל, כי קדושת שביעית חלה רק על גידולי קרקע שהנאתו מהם וביעורו מן העולם באים כאחד, דוגמת אכילה, שבה כלוי וביעור המזון והנאת האכילה באים בעת ובעונה אחת,

וכן שתייה, סיכה והדלקת הנר, אבל גידולי קרקע שהנאתן אחר כלויים,

כגון עצים העומדים לעשות מהם פחמים – העצים נשרפים תחילה והופכים לגחלים ואח”כ נהנים מהם,

ונמצא שההנאה מן הפחמים באה רק לאחר שכבר נשרפו ונעשו גחלים, אין העצים קדושים בקדושת שביעית.

ישנה משמעות נוספת לכלל זה,

והיא שההנאה מהדבר הקדוש בקדושת שביעית צריכה להיות מקבילה לביעורו – כיליונו.

וכשם שהנאת האכילה, ההנאה מן המאכל באה במקביל לכיליונו ובעורו מן העולם,

כך כל הנאה שהיא המופקת מצמח הקדוש בשביעית, צריכה להיות באופן כזה.

לדוגמא אין להשתמש ביין של שביעית עבור כביסת בגדים,

שכן הנאת הכיבוס מתבצעת לאחר זמן שבו הבגד שרוי בתוך היין,

ואילו כלוי היין נעשה מיד עם המצאות הבגד בתוכו, נמצא שהכלוי קודם להנאה.