נגיסת פיטם האתרוג בשנת השביעית

נגיסת פיטם האתרוג בשנת השביעית

לנגוס פיטם האתרוג בשנת השביעית. הגאון רבי  חיים שלום הלוי סגל שליט”אמו”צ בבית ההוראה דהגרי”מ שטרן שליט”אור”מ בישיבת ‘כנסת מרדכי’ סאדיגורהומח”ס בירורי חיים ה”ח ועוד יום חמישי ה למעשה בראשית,
לחתוך בצל לרפואה בשמיטה

לחתוך בצל לרפואה בשמיטה

לחתוך בצל של שביעית לרפואה הגאון רבי יהודה טשזנר שליט”א רב הקהילה החרדים באופקים ומחבר ספרי שערי הלכה להגאון האדיר רבי יהודה טשזנר שליט”א יש סגולה בדוקה נגד קורונה, לחתוך
זריקת תפוחים בשמיטה אל פני החסידים

זריקת תפוחים בשמיטה אל פני החסידים

האם בזריקת התפוחים בחצרות האדמורי”ם איכא בזיון של פירות שביעית הגאון רבי חיים שלום הלוי סגל שליט”א מו”צ בבית ההוראה דהגרי”מ שטרן שליט”א ור”מ בישיבת ‘כנסת מרדכי’ סאדיגורה   ומח”ס
דיני קדימה בפירות שביעית

דיני קדימה בפירות שביעית

דיני קדימה בפירות שביעית ב”ה הגאון רבי חיים שלום הלוי סגל שליט”א מו”צ בבית ההוראה דהגרי”מ שטרן שליט”א ור”מ בישיבת ‘כנסת מרדכי’ סאדיגורה ומח”ס שו”ת ‘בירורי חיים ח”ח’, ו’לקט הלכות‘
שאלות ותשובות מרן הגר”ח קניבסקי שליט”א בהלכות שביעית במועדים

שאלות ותשובות מרן הגר”ח קניבסקי שליט”א בהלכות שביעית במועדים

שאלות ותשובות מרן הגר”ח קניבסקי שליט”א בהלכות שביעית במועדים נערך עם הוספות ומראי מקומות על ידי הגאון רבי מתתיהו גבאי שליט”א מח”ס בית מתתיהו ומועדי הגר”ח ושא”ס ברכת אילנות על
סוגי הגידולים בהם יש קדושת שביעית

סוגי הגידולים בהם יש קדושת שביעית

סוגי הגידולים בהם יש קדושת שביעית א. נאמר בתורה (ויקרא כה, יב): כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. ולמדו חז”ל: מה היא קודש – אף
יבולים הגדלים בתוך מבנים ובעציצים

יבולים הגדלים בתוך מבנים ובעציצים

יבולים הגדלים בתוך מבנים ובעציצים א. יבולים הגדלים בתוך בית, ספק הוא בירושלמי אם נוהגים בהם דיני שביעית. וכיון שהספק בירושלמי לא הוכרע, יש אומרים שספקו לקולא כיון ששביעית בזמן
מלאכות הנעשות בגינות נוי ובחצרות

מלאכות הנעשות בגינות נוי ובחצרות

מלאכות הנעשות בגינות נוי ובחצרות א. בעלי הגינות צריכים להכין מערב השמיטה את הגינה היטב, ע”מ לצמצם ככל היותר עשיית מלאכות בגינה בשנת השמיטה.   ב. לגבי זריעה, שתילה ונטיעות
השמיטה בימי בית שני- השמיטה בתקופת המקרא וחז”ל

השמיטה בימי בית שני- השמיטה בתקופת המקרא וחז”ל

השמיטה בימי בית שני ולאחר החורבן כאמור – כששבו גולי בבל לארץ ישראל – התחייבו לשמור את מצות השמיטה: “ונטוש את השנה השביעית” (נחמיה י’). התחייבות זו שנבעה מתוך ידיעה
העבודות בשדה ובמטעים בערב השמיטה

העבודות בשדה ובמטעים בערב השמיטה

העבודות בשדה ובמטעים בערב השמיטה א. שנת השמיטה מתחילה באחד בתשרי, בכל סוגי הגידולים, ומיום זה ואילך נאסרו כל עבודות הארץ המבוארות לקמן. והלכה למשה מסיני, שיש לנהוג “תוספת שביעית”,