1. בית
  2. /
  3. הלכות שמיטה
  4. /
  5. תרומות ומעשרות בשנת השמיטה
תרומות ומעשרות בשנת השמיטה

תרומות ומעשרות בשנת השמיטה

תרומות ומעשרות בשנת השמיטה

א. פטור וחיוב פירות שביעית מתרומות ומעשרות

פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית, פטורים מתרומות ומעשרות – משום היותם הפקר. ועל כן, כל שאינם מופקרים (וכגון שבעל השדה והמטע שומר את פירותיו ואינו מפקירם), לא נפטרו מתרומות ומעשרות.

(רמב”ם מתנות עניים פ”ו ה”ה. אבקת רוכל סימן כד).

פירות שביעית פטורים ממעשרות

פירות שביעית פטורים ממעשרות

ב. חיוב הפרשת תרומות ומעשרות מפירות גוי

פירות של גוי שגדלו בשדהו שבארץ ישראל, וגמר מלאכתם נעשה על ידי ישראל – וכגון הקונה מגוי ענבים המיועדים ליין במטרה לעשות מהם יין – כיוון שהגוי אינו מצווה להפקיר את פירותיו, ומכח מצוות התורה לא הופקרו יבוליו, אין הפירות הפקר, ועל כן חייבים הם בתרומות ומעשרות כבשאר שנים.

ומפריש תרומות: תרומה גדולה ותרומת מעשר, ומעשרות: ראשון ועני (במקום שני. וטוב להוסיף ולומר בלשון תנאי: אם צריך מעשר שני, מה שעשיתי מעשר עני יהא מעשר שני, ויחללנו על שווה פרוטה), ואינו צריך לתת את המעשר ראשון ללוי.

ולא יברך על הפרשה זו, בגלל הספקות ההלכתיים המצויים בה. וכן המנהג בעיר הקודש ירושלים ובעיר חברון – כעדות החיד”א – שמפרישים ללא ברכה (שו”ע יו”ד שלא, יט רמ”א. ברכי יוסף שם וכ”כ מרן זצ”ל ביבי”א (ח”ה יו”ד סי’ כח בתוד”ה ולענין) שלא יברך בשנת השמיטה. ובשו”ע שם ובב”י סי’ שלא, ובביאור הגר”א שם מבואר שמפריש מע”ע וזו תקנה מיוחדת לטובת עניים, וי”א שאם כך אם לא נותנים לעני מחמת סיבות שונות, אם כן יש להפריש מעשר שני ולא עני. ולכן יש אומרים שמספק יפריש את שניהם בלשון תנאי).

ג. תרומות ומעשרות בפירות שישית שנכנסו לשביעית

פירות שגדלו בשנה השישית ונקטפו בשביעית (כפירות החורף וכדוגמת ההדרים), היות והשלב הקובע בהם למעשר (עונת המעשרות) היה בשנה השישית – חייבים הם בהפרשת תרומות מעשרות כבשנה השישית לכל דבר (ומפריש מעשר עני).

כמו כן, מצוי שבשביעית משווקים ירקות וקטניות שנקטפו בשנה השישית (וכדוגמת: בצל, שום, בטנים, גרעינים, ירקות מוקפאים ועוד), ויש להפריש מהם תרומות ומעשרות כיבול השנה השישית.

חניטה לעניין מעשרות

חניטה לעניין מעשרות

ד. תרומות ומעשרות בפירות שביעית שנכנסו לשמינית

פירות שגדלו (שחנטו) בשביעית והגיעו בה ל’עונת המעשרות (שליש בישולם) וניקטפו בשמינית (כפירות החורף וכדוגמת ההדרים), יש בהם קדושת שביעית, ופטורים הם מתרומות ומעשרות.

אולם, פירות שהתחילו לגדול בשביעית, אך שלב הגידול הקובע לתרומות ומעשרות היה בתחילת השנה השמינית לפני ט”ו בשבט – (בפירות אלו אין קדושת שביעית ואין בהם דין הפקר) – מפרישים מהם תרומות ומעשרות, ויפריש מעשר שני, ויש אומרים מעשר עני, ולכן יפריש משניהם בלשון תנאי

(אור לציון פ”ב ש”ח ופ”ב ש”ב).

ה. תרומות ומעשרות באתרוג

אתרוג הגם שהוא מין אילן, מיכל מקום בתכונותיו הוא דומה לירק, כיוון שצורך הרבה מים, על כן ראש השנה שלו הוא כשאר אילנות בטו בשבט, ומאידך השלב הקובע את השתייכותו לשנת המעשר הוא הלקיטה כשאר ירקות.

לכן, אם נלקט האתרוג קודם טו בשבט הוא שייך לשנה הקודמת, ואם נלקט לאחר טו בשבט הוא שייך לשנה החדשה, למרות שנגמר בישולו בשנה הקודמת.

אולם במעבר השנים בין השישית לשביעית, יש להסתפק אם לדיני שמיטה השלב הקובע הוא הלקיטה או החנטה, ולכן יש להחמיר בכל האופנים, כלומר: אתרוג שחנט בשישית ונלקט בשביעית אחר ר”ה, נוהגים בו קדושת שביעית מספק, ואף מעשרים אותו מעשר עני מספק.

וכן אתרוג שחנט בשביעית ונלקט בשמינית, נוהגים בו קדושת שביעית מספק ומפרישים ממנו את שני סוגי המעשרות מספק ובצורת תנאי. ורק אם גם חנט וגם נלקט בשביעית, יש בו קדושת שביעית מן הדין, ופטור מן המעשרות כדין יבולי שביעית (כמבואר בגמ’ בר”ה (דף יד ע”ב) ובקידושין (דף ב ע”ב). וכן פסקו הרמב”ם הל’ מע”ש (שם ה”ה) והשו”ע (שם סעי’ קכו), וראה לעיל בפרק חמישי סעיף ו ובמקורות שם).

 

תרומות ומעשרות בשמיטה

תרומות ומעשרות בשמיטה

2 מחשבות על תרומות ומעשרות בשנת השמיטה

  1. כיצד מעשרים מנגו בשנת שמיטה

הוסף תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.