תרומות ומעשרות בשנת השמיטה

תרומות ומעשרות בשנת השמיטה

תרומות ומעשרות בשנת השמיטה

א. פטור וחיוב פירות שביעית מתרומות ומעשרות

פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית, פטורים מתרומות ומעשרות – משום היותם הפקר.

ועל כן, כל שאינם מופקרים (וכגון שבעל השדה והמטע שומר את פירותיו ואינו מפקירם), לא נפטרו מתרו"מ.

(רמב"ם מתנות עניים פ"ו ה"ה. אבקת רוכל סימן כד).

 

ב. חיוב הפרשת תרומות ומעשרות מפירות גוי

פירות של גוי שגדלו בשדהו שבארץ ישראל, וגמר מלאכתם נעשה על ידי ישראל

וכגון הקונה מגוי ענבים המיועדים ליין במטרה לעשות מהם יין – כיון שהגוי אינו מצוה להפקיר את פירותיו,

ומכוח מצות התורה לא הפקרו יבוליו, אין הפירות הפקר, ועל כן חייבים הם בתרו"מ כבשאר שנים.

 

ומפריש תרומות: תרומה גדולה ותרומת מעשר, ומעשרות:

ראשון ועני (במקום שני. וטוב להוסיף ולומר בלשון תנאי: אם צריך מעשר שני, מה שעשיתי מעשר עני יהא מעשר שני, ויחללנו על שוה פרוטה), ואינו צריך לתת את המעשר ראשון ללוי.

ולא יברך על הפרשה זו, בגלל הספקות ההלכתיים המצויים בה.

וכן המנהג בעיר הקדש ירושלים ובעיר חברון – כעדות החיד"א – שמפרישים ללא ברכה

(שו"ע יו"ד שלא, יט רמ"א. ברכי יוסף שם וכ"כ מרן זצ"ל ביבי"א (ח"ה יו"ד סי' כח בתוד"ה ולענין) שלא יברך בשנת השמיטה. ובשו"ע שם ובב"י סי' שלא, ובביאור הגר"א שם מבואר שמפריש מע"ע וזו תקנה מיוחדת לטובת עניים, וי"א שאם כך אם לא נותנים לעני מחמת סיבות שונות, אם כן יש להפריש מעשר שני ולא עני. ולכן יש אומרים שמספק יפריש את שניהם בלשון תנאי).

 

ג. תרומות ומעשרות בפירות שישית שנכנסו לשביעית

פירות שגדלו בשנה הששית ונקטפו בשביעית (כפירות החרף וכדוגמת ההדרים),

היות והשלב הקובע בהם למעשר (עונת המעשרות) היה בשנה הששית

– חייבים הם בהפרשת תרומות מעשרות כבשנה הששית לכל דבר (ומפריש מעשר עני).

כמו כן, מצוי שבשביעית משוקים ירקות וקטניות שנקטפו בשנה הששית

(וכדוגמת: בצל, שום, בטנים, גרעינים, ירקות מקפאים ועוד), ויש להפריש מהם תרומות ומעשרות כיבול השנה הששית.

 

ד. תרו"מ בפירות שביעית שנכנסו לשמינית

פירות שגדלו (שחנטו) בשביעית והגיעו בה ל'עונת המעשרות' (שליש בשולם) ונקטפו בשמינית

(כפירות החרף וכדגמת ההדרים),יש בהם קדושת שביעית, ופטורים הם מתרו"מ.

אולם, פירות שהתחילו לגדל בשביעית, אך שלב הגדול הקובע לתרו"מ היה בתחלת השנה השמינית לפני ט"ו בשבט

(בפירות אלו אין קדשת שביעית ואין בהם דין הפקר) – מפרישים מהם תרומות ומעשרות,

ויפריש מעשר שני, ויש אומרים מעשר עני, ולכן יפריש משניהם בלשון תנאי (אור לציון פ"ב ש"ח ופ"ב ש"ב).

 

ה. תרומות ומעשרות באתרוג

אתרוג הגם שהוא מין אילן, מכל מקום בתכונותיו הוא דומה לירק, כיון שצרך הרבה מים,

על כן ראש השנה שלו הוא כשאר אילנות בטו בשבט, ומאידך השלב הקובע את השתייכותו לשנת המעשר הוא הלקיטה כשאר ירקות.

לכן, אם נלקט האתרוג קדם טו בשבט הוא שייך לשנה הקודמת, ואם נלקט לאחר טו בשבט הוא שייך לשנה החדשה,

למרות שנגמר בשולו בשנה הקודמת.

אולם במעבר השנים בין הששית לשביעית, יש להסתפק אם לדיני שמטה השלב הקובע הוא הלקיטה או החנטה,

 

ולכן יש להחמיר בכל האופנים, כלומר:

אתרוג שחנט בששית ונלקט בשביעית אחר ר"ה, נוהגים בו קדושת שביעית מספק, ואף מעשרים אותו מעשר עני מספק.

וכן אתרוג שחנט בשביעית ונלקט בשמינית, נוהגים בו קדשת שביעית מספק ומפרישים ממנו את שני סוגי המעשרות מספק ובצורת תנאי.

ורק אם גם חנט וגם נלקט בשביעית, יש בו קדשת שביעית מן הדין, ופטור מן המעשרות כדין יבולי שביעית

(כמבואר בגמ' בר"ה (דף יד ע"ב) ובקידושין (דף ב ע"ב). וכן פסקו הרמב"ם הל' מע"ש (שם ה"ה) והשו"ע (שם סעי' קכו),

וראה לעיל בפרק חמישי סעיף ו ובמקורות שם).

 

תרומות ומעשרות בשמיטה

תרומות ומעשרות בשמיטה

הוסף תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.