אבק שביעית

איסור אבק שביעית

איסור שאינו איסור עיקרי נקרא ‘אבק’, שהוא דומה לאבק העולה מנסורת העץ בזמן שמנסרים אותו, כיוצא בזה מצינו ‘אבק’ לשון הרע, ‘אבק’ רבית, ועוד.

עיקר איסור שביעית הוא עבודת הקרקע, כגון זריעה, זמירה, קצירה ובצירה, ואילו איסור סחורה בפירות שביעית אינו אלא “אבק שביעית”.

למרות שגם איסור סחורה בפירות שביעית הוא מן התורה, שנאמר (ויקרא כה ו):

“והייתה שבת הארץ לכם לאכלה”, ודרשו חז”ל (עבודה זרה דף סב.): לאכלה’ ולא לסחורה, מכל מקום הואיל ואיסור זה אינו מעיקר איסורי שביעית, דעיקר איסור שביעית הוא בעבודת הקרקע, ואילו איסור סחורה בפירות אלו אינו אלא איסור הנלווה להם, משום כך אינו נחשב אלא ל”אבק שביעית”.

אמרו חכמים (קידושין דף כ.): בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית, אדם נושא ונותן בפירות של שביעית, לסוף נענש שנצרך למכור את מטלטליו ואת כליו. לא הרגיש שבא עליו פורענות זו בגלל חטאו באיסור סחורה והמשיך בכך, לבסוף נצרך למכור את שדותיו. ואם ממשיך בכך ואינו עושה תשובה, עונשו הוא שיצטרך למכור את ביתו, עיין שם.