אבות ותולדות באיסורי שביעית

אבות ותולדות באיסורי שביעית

המושגים ‘אבות’ ו’תולדות’ ידועים לנו במלאכת שבת, בנזיקין ובטומאה וטהרה (ראה: בבא קמא ב, א-ב).

אולם גם בהלכות שביעית נזקקים אנו למושגים אלו.

כאשר – הורו לנו חז”ל – שאבות מלאכות נאסרו מן התורה ותולדות אסורות מדרבנן.

אולם, נחלקו הפוסקים בעצם השאלה – מה אסרה התורה, יש המצמצמים ויש המרחיבים.

לקביעה זו השלכות מהותיות בעבר ובהווה.

א. ככל מצווה, עלינו לדעת מה אסרה תורה ומה התירה, שכן בעצם בירור זה הננו למדים את רצון וציווי הבורא.

ב. כידוע – באיסורי תורה יש להחמיר במקרה של ספק, ואילו בדרבנן יש להקל.

ג. כיום ששמיטה נוהגת – לדעת רוב הפוסקים – רק מדרבנן, וממילא תוקפם של כל איסורי המלאכה מדרבנן, יש מהפוסקים שהורו שראוי להחמיר במלאכות האסורות מן התורה ולהקל באלה שאיסורם רק מדרבנן – גם במסגרת “היתר המכירה”. כלומר, גם כאשר מבצעים מכירת קרקעות – על מנת להתיר עבודת קרקע בשמיטה – הרי שאין לבצע מלאכות האסורות מדאורייתא, ולהקל רק במלאכות האסורות מדרבנן.

מלאכות האסורות מדאורייתא ומדרבנן

ד. ישנה שיטה בפוסקים הסוברת שגם במלאכות המותרות בשמיטה – כגון אלו שנועדו “לאוקמי”, דהיינו להמשיך את קיומו של הצמח ולמנוע את ייבושו – ראוי להתיר רק מלאכות האסורות מדרבנן ולא כאלו שנאסרו מן התורה. הרי ראינו שיש משמעות הלכתית מובהקת לקביעה – מה אסור מדאורייתא ומה מדרבנן. מה הם האבות ומה הם התולדות.

באופן כללי קבע הרמב”ם – בעקבות פסוקי התורה המציינים במפורש את המלאכות האסורות – שרק המלאכות:

זריעה, זמירה, קצירה ובצירה – אסורות מן התורה ואילו שאר המלאכות , וכגון: המסקל, המזבל, המבריך, המרכיב ועוד – איסורם רק מדרבנן (הלכות שמיטה ויובל פרק א’ הלכות ב-ד).

בעניין מלאכת חרישה נחלקו הפוסקים- תנאים, ראשונים ואחרונים – האם איסורה מדאורייתא או מדרבנן, שהרי אין איסור זה נזכר בתורה כארבעת המלאכות הנ”ל. רבים הם הפוסקים הסוברים שלדעת הרמב”ם מלאכת חרישה אסורה מן התורה, ותוקפה כתוקף כל המצוות שנמסרו ‘הלכה למשה מסיני’.

כן נחלקו הפוסקים במלאכת נטיעה. לדעת בעל ‘פאת השולחן’ איסורה מדרבנן, ואילו לדעת ה ‘חזון איש’ איסורה מדאורייתא. בירורים מעין אלו לגבי מלאכות נוספות מצויות בספרות ההלכתית הענפה על מצות השמיטה.

באופן כללי ניתן לסכם:

כל מלאכה בקרקע הארץ או ביבוליו לשם צמיחתם – אסורה בשנת השמיטה.

יש מלאכות האסורות מן התורה, וכל השאר אסורים מדרבנן.