אפי מר סלרי הגאון רבי שלמה זלמן גרוסמן שליט”א, רב העיר אלעד, כיהן בשנת תש”מ כרב של בקעת הירדן. באחד משיעוריו דיבר הרב גרוסמן לפני שומעי לקחו בבקעת הירדן על
איש חסיד היה כך מספר החקלאי היקר ר’ דוד חסיד ממושב רוחה, בלשונו הפשוטה והטובה: “מדי שנה הייתי זורע חיטה בחלקת האדמה שלי אך ולא מטפל בה. הייתי משאיר אותה
רוח של ריסוס לקראת שנת השמטה תש”מ, ערך רבה של קוממיות, הגאון רבי מנחם מנדל מנדלסון בקור מרומם במושב “תלמי אליהו” הרב מנדלסון שוחח ממושכות עם תושבי המושב והלהיב את
הפרות קמו אחרי עשרים וארבע שעות ר’ יהודה ליב היה חקלאי יקר וירא שמיים, שהתגורר במושב הסמוך לקוממיות. ר’ יהודה ליב נעמד בערב שנת השמיטה ליד שדותיו רחבות הידיים, הרים
אפרסקים פי ארבע שמעתם פעם על ניר בנים? ניר בנים הוא הוא מושב עובדים בשטח שיפוטה של המועצה האזורית באר טוביה. היישוב הוקם בשנת תשט”ו על ידי בני החקלאים מהמושבים
מדוע טעה רב החובל הערבי? “איזה יום יפה היום, יא אחמד”, אמר מועמר אל ראלי, קברניטה של אניית המשא המצרית, לסגנו. “תהיה לנו נסיעה טובה, נכון?” “מן פאמק אילא לה’
אתה רואה? עד כאן הארבה הגיע למרות שבזמננו מצוות השמיטה הנה רק מדרבנן, עדיין נקטו גדולי הדור, שמי ששומר שמיטה כהלכתה, יכול לראות ברכה וישועה למעלה דרך הטבע. ואכן ישנן
הזרעים המתליעים צמחו בשנת תשי”ב, ארע נס מופלא נוסף בקוממיות. וכך מספר הגאון הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק, בספרו ‘אור השבת‘: “קינדר’לאך, היכנסו! אורח חשוב הגיע אלינו”,
הגשמים שלא ירדו היה זה במוצאי שנת השביעית תשי”ב, יומיים לפני חג הסוכות. נציגי היישוב קוממיות נכנסו למעונו של גאון ישראל, מרן החזון איש זצ”ל. ה’חזון איש קיבל אותם בלבביות
מהיכן היה ל’באבא סאלי’ פלפל חריף? רבנו רבי ישראל אבוחצירא זיע”א, ה’באבא סאלי, נולד בעיר ריסאני שבמחוז תאפילאלת במרוקו, כיהן כראש הישיבה בריסאני ורב של מחוז תאפילאלת. בשנת תרפ”ב נסע ה’באבא