איסור סיוע לחילול השמיטה

איסור סיוע לחילול השמיטה

איסור סיוע לחילול השמיטה ולחשוד על השביעית

א. איסור סיוע לחילול השמיטה וטעמו

כשם שמצווה לשמר על מצוות השמיטה, כן אסור לסייע באי שמירתה. הטעם לאסור:

המסיע בידי מחללי מצוות השמיטה, עובר הוא על איסור: "ולפני עוור לא תיתן מכשול" (ויקרא יט,יד),

שהרי עוזר הוא בסיועו לעור – והוא עובר העברה שתאוותו סגרה את עיניו – ומוסיף בכך להרחיקו מן הישר ומחזקהו במעשהו

(רמב"ם פ"ח ה"א ובפירושו למשנה שביעית פ"ה מ"ו).

 

ב. איסור הסיוע – באפן כללי

אופני איסור הסיוע לאי שמירת השמיטה באים לידי ביטוי בדרכים שונות.

בהלכה ציינו דוגמאות מספר שלהלן יסברו ויגדרו:

1. אסור למכור (וכן להשאיל ולהשכיר) לאדם החשוד על חילול השמיטה כלי מלאכה המיוחדים למלאכות האסורות בשמיטה, וכן זרעים ושתילים.

2. אסור למכור בשביעית שדה זרועה או שדה אילן (=מטע או פרדס) לאדם החשוד על חילול השמיטה.

3. איסור מכירת כלי אחסון מעבר למדה מסוימת.

4. אסור לקנות ממחלל שמטה תוצרת חקלאית, אפילו כזו שאין בה קדושת שביעית, ולא נעשה בה איסור

(ולשון הרמב"ם ז"ל (פ"ח הי"ד) "מי שהוא חשוד לעשות סחורה בפירות שביעית, או לשמר פירותיו ולמכר מהן, אין לוקחין ממנו דבר שיש עליו זיקת שביעית כלל").

5. אסור להשתתף בממון עשית מלאכות האסורות בשמטה.

6. אסור לאחל הצלחה ליהודי העובד באסור בשנת השמטה.

 

ג. הגדרת 'חשוד על השביעית'

איסור הסיוע מתייחס לחקלאי העושה מלאכות אסורות בשמיטה, או לסוחר בפירות שביעית,

ולכל מי שידוע שהוא חשוד על אי שמירתה (וכגון שיש עדות גמורה שמחלל – ולאחת הדעות שלוש פעמים – את מצוות השמיטה).

אולם אם אינו מוכר כחשוד, לא חלים עליו כל האסורים הנזכרים בהלכה ב'.

ואף שכל עם הארץ מגדר כ'חשוד על השביעית', אף על פי כן אין אסור לסייעו, אלא אם כן ידוע שהוא חשוד.

וכן אם אין ידוע מה טיבו של אדם – אם חשוד הוא – אין צורך לברר עליו

(רמב"ם פ"ח הלכות ב ו-ד. שבת הארץ פ"ח ה"ב. דרך אמונה פ"ח ס"ק ד).

 

ד. מכירת כלי מלאכה לחשוד על השביעית

אסור בשנת השמיטה למכור, להשכיר או להשאיל לחשוד על השביעית כלי מלאכה המיוחדים למלאכות האסורות בשמיטה

מדאורייתא ואפילו מדרבנן – וכגון: מחרשה, מזרעה, וכדומה, שהרי ברור וקרוב לוודאי שיעשה בהם מלאכות האסורות.

אולם מותר למכור לחשוד על השביעית כלי מלאכה המשמשים למטרות נוספות (מלבד למלאכות האסורות בשמיטה),

שהרי יתכן שישתמש בהם למלאכות המתרות, וכגון: טרקטור, מכסחת דשא, מגרפה וכדומה.

ויש שהורו, שאף באופן שמותר למוכר, יש לברר מהקונה את מטרת הקניה,

וכן להודיעו על אפן השימוש המותר והאפשרי בכלים אותם הוא רוכש.

כמו כן, מותר למכור לחשוד על השביעית כלי מלאכה שנגמרה עונת השימוש בהם בשמיטה,

וכן כלי מלאכה שלקונה יש הזדמנות מיוחדת לרכשם (אם מחמת מחירם הזול, או שלא נתן יהיה לו להשיגם לאחר השמיטה).

ויש שפסקו שבערב שביעית מותר למכר לחשוד על השביעית אפילו כלים שנועדו רק למלאכות אסור,

אולם להשאיל או להשכיר לו כלים אלו אסור גם בערב שביעית

(רמב"ם פ"ח הלכות ב, ז. שבת הארץ פ"ח א ו, ד. תורת השביעית (עמוד תפה). דרך אמונה פ"ח ס"ק ח).

 

ה. מכירת כלי מלאכה לדר בחוץ לארץ

מותר בשנת השמיטה למכר לחשוד על השביעית הדר בחוץ לארץ, כלים המיועדים רק למלאכות האסורות בשמיטה,

ואין חוששים שמא יביאם לארץ ישראל וישתמש בהם למלאכות אסורות.

ואפילו אם הקונה הוא תושב ארץ ישראל, אך הקניה מתבצעת בחוץ לארץ – מותר למכר לו.

ברם, אם יודע המוכר שהקונה ימכרם בארץ ישראל, או שיבצע בהם מלאכות אסורות בארץ ישראל – אסור למכור לו

(ברית עולם, ט יז. וראה דרך אמונה פ"ח ס"ק לד).

 

ו. איסור והתר במכירת זרעים ושתילים לחשוד על השביעית

אסור למכר זרעים ושתילים לחשוד על השביעית, שהרי קרוב לוודאי שישתמש בהם באסור.

אולם מותר למכור זרעים ושתילים (עם גוש אדמה) למי שמצהיר שברצונו לזרעם או לשתלם באופן המותר (וכגון בתוך מבנים),

או לסוחר, שיתכן וימכרם לאחר השמיטה, או שימכרם למי שישתמש בהם בהיתר.

וכן מותר למכור עציצי בית לכל קונה, היות ואפשרי הוא השימוש בהם בהיתר (שבת הארץ פ"ח ה"ו).

 

ז. איסור מכירת כדי שמן ויין יותר מהמותר

היות ומותר לבעל הכרם והמטע, וכן לכל מי שמלקט מן ההפקר, להביא מן ההפקר ענבים בכמות של חמשה עשר כדי יין,

וזיתים בכמות של חמשה כדי שמן, אך לא יותר, על כן אין ליצרן ולמוכר כדים למכר לאדם אחד החשוד על השביעית,

יותר מחמשה עשר כדים המיועדים ליין וחמשה כדים המיועדים לשמן,

שכן רכישת כמות גדולה יותר של כדים מחשידה את הקונה שאוסף מן המשמר ולא מן ההפקר,

והרי אין לסייע במכירת כדים לעוברי עברה.

ואין לחשוש שקונה הכדים ישתמש בכל הכלים ליין או לשמן, משום שיצור הכלים מתאם לתכולתם,

ואין שומרים יין בכלים המיועדים לשמן, ואין שומרים שמן בכלים המיועדים לשמירת יין, דבר העלול לקלקל את היין או השמן.

אולם ליהודי הדר בחוץ לארץ מתר למכר כדים רבים, שהרי אין בחוץ לארץ דין שביעית, ואין גם חשש שיביאם לארץ ישראל.

ואפילו אם הקונה הוא ישראלי, והקניה מתבצעת בחוץ לארץ – מתר למכר לו יותר כלים,

ואין חוששים שמא הקונה קונה אותן כדי למכרן בארץ (רמב"ם פ"ד הכ"ד. פ"ח ה"ה, ובד"א שם).

 

ח. איסור מכירת שדה לחשוד על השביעית

אסור למכור לחשוד על השביעית שדה זרועה – אף שעדין לא צמחו הזרעים – ושדה אילן (מטע ופרדס),

מחשש הקרוב לוודאי שהקונה יעבד אותה בשביעית, כדי שלא ילכו לאבוד ויפסדו הזרעים והפירות הצומחים בה.

אולם מותר למכור בשביעית לחשוד על השביעית, שדה שאינה זרועה, ואפילו חרושה ועומדת לזריעה,

שהרי אפשר שיוביר את השדה בשנה זו ויזרענה לשנה אחרת, או שייעד אותה לבניה ולא לחקלאות.

וכן אם מכר לו את השדה ללא האילנות שבה, גם אז אנו תולים ומניחים שלא יעבד את השדה בשביעית אלא יניחה לעבוד לאחר השמיטה.

וקדם שנת השמיטה, מותר למכור שדה אילן ושדה זרועה, אף אם הלוקח החשוד על השביעית יעבד בה בשנת השמיטה.

ברם, אין איסור למוכר לסתם אדם שאינו חשוד על השביעית, שאנו מניחים ותולים שלא יעבד בשדה,

ורכישתו את השדה נועדה לשימוש בשנה שלאחר השמיטה (רמב"ם פ"ח ה"ו וד"א שם).

 

ט. איסור קנית תוצרת חקלאית מהחשוד על השביעית

אסור לקנות מן החשוד על השביעית כל תוצרת חקלאית,

משום שכל קניה ממנו מסיעת בידו ומחזקת אותו להמשיך ולהתמיד באי שמירת השמיטה, ועל כן אסורה היא

(רמב"ם שם הלכה יד).

 

י. איסור השתתפות בממון מלאכות אסורות בבניין משתף

הגר בבניין משתף שבו מתגוררים יהודים שאינם שומרים על מצות השמיטה, ולהם חצר או גינה משתפת המעובדת באחריות ועד הבניין מכספי דירי הבניין, אסור לו לשלם בשנת השמיטה לוועד הבניין כסף המיועד בין היתר לעשיית מלאכות האסורות בשמטה, שהרי מסיע הוא בתשלום זה לעוברי עברה. ועל כן – אם חייב הוא לשלם את חלקו בתשלום העבודות, יאמר להם שהכסף אותו הוא משלם הנו דווקא על שאר הוצאות הבניין (ניקיון, חשמל, הסקה, צביעה וכדומה), ולאחר שאמר להם זאת, אין עליו עוד איסור, כי גם אם ישתמשו בכספו לצורך הטפול בגינה, גזל הוא בידם, שהרי עשו שלא כרצונו.

ואם הוא חבר בוועד הבית, עליו לפרש מן הועד בשנת השמיטה, כדי שלא יהא לו חלק בעבודות הגינה.

ועל כל פנים, אם חושש שיעשו בגינה המשותפת מלאכות האסורות בשמיטה, יפקיר את חלקו בגינה לפני השמיטה

(יעוי' מעדני ארץ סי' יג. מנח"ש ח"א סי' נא אות ד. אול"צ שביעית פ"א סי' טז. ילקו"י שביעית עמ' קטו ואילך בשם מרן ג"ע רבינו הראש"ל זצ"ל. כרם שלמה על הר"מ פ"א ה"א אות ח. קובץ מבית לוי ח"ה עמ' נא. משנ"י ח"ג סי' ג סעי' כט אות לט).

 

יא. איחולי הצלחה ואמירת שלום למחלל שמיטה

הרואה יהודי החורש או זורע את שדהו בשמטה, או המבצע בגינתו מלאכות האסורות בשמיטה, אסור לומר לו 'שלום', וכל שכן לומר לו 'תתחזק' או 'תצליח', מפני שבאיחולים אלו מחזק הוא ידי עוברי עברה. ויש שכתבו, שלא רק שאסור לאחל לו הצלחה, אלא שראוי אף להוכיחו על כך.

ואפילו בזמן שעל פי ההלכה מתר ליהודי לעבד באדמתו ובאילנותיו (וכגון בעתות חרום וגזרת השלטון) אסור לומר לו 'יישר כחך' או 'והצלח', שבאמירות אלו נראה כשמח בבטול מצות השמיטה ובועט בה, אלא צריך להראות – בהתנהגותו וביחסו – שאנוסים הם, ובעל כרחם מבטלים הם את מצות השמיטה (דרך אמונה פ"ח ס"ק סג. שו"ת בני ציון סימן טו. שבת הארץ פ"ח ה"ח).

איסור סיוע לחילול שמיטה

איסור סיוע לחילול שמיטה

הוסף תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.