1. בית
  2. /
  3. שביעית בקרקע גוי וביבוליו...
שביעית בקרקע גוי וביבוליו – יבול נכרי

שביעית בקרקע גוי וביבוליו – יבול נכרי

יבול נכרי – שביעית בקרקע גוי וביבוליו: 

קדושת שביעית לא חלה על פירות של נכרים (יבול נכרי) שגדלו בארץ ישראל בשנת השמיטה.

שדות הנמצאות בבעלות נכרי בארץ ישראל, אין נוהגים ביבולים הגדלים בהן כל דיני שביעית. ויש אומרים שקדושת שביעית נוהגת בהם אך אין בהם חובת ביעור. ויש אומרים שאף יש בהם חובת ביעור. והכל מודים שגזירת ספיחים לא גזרו חז"ל בשדות נכרים. והעיקר להלכה כדעה ראשונה שאין נוהגים כלל דיני שביעית בשדות נכרים, וכן מנהג ישראל מקדמת דנא ומנהג ישראל תורה הוא. ומרן השו"ע ובית דינו אף גזרו על כך בגזירת נידוי שאין לנהוג קדושת שביעית ביבולים הגדלים בשדות נכרים. 

ישראל שקנה יבול מן הגוי בשנה השביעית, וגמר מלאכתן נעשה בידי הישראל, כיון שקיי"ל להלכה שאין קדושת שביעית בפירות הגוי, על כן חייב הישראל להפריש תרומות ומעשרות כדין, אולם ללא ברכה. והמעשר שמפריש בשנת השמיטה הוא מעשר עני. 

אסור לישראל לעשות בשדות נכרים מלאכות האסורות בשביעית, כיון שהארץ בקדושתה עומדת, ויש חולקים. ויש מי שכתב לחלק בין מלאכות הקרקע לבין מלאכות כגון קצירה ובצירה, שהן בגוף הפירות, שיש להתירם אפילו ע"י ישראל. 

מותר בשביעית לחזק בדברים את הגוי שעובד בשדה גוי, כגון שרואה אותו חורש וזורע יכול לומר לו תתחזק או תצליח, וזאת משום שהם אינם מצווים על שביתת הארץ. ומ"מ לא יסייע בידו. אבל ישראל שעובד בשביעית באיסור אסור לחזק את ידיו.  

גוי ששכר קרקע מישראל בשנת השמיטה, חלים כל דיני שביעית על היבולים הגדלים בשדה זו, ואין להקל בזה כדין יבול הגדל בקרקע השייכת לגוי. ויש שכתבו להקל בכל דיני שביעית ביבולים אלו. ויש אומרים שנוהגת קדושת שביעית ביבולים אלו, אך אין בהם גזירת ספיחין ולא חובת ביעור ולא איסור סחורה. והעיקר להלכה נראה להחמיר כדעה ראשונה ולנהוג בכל דיני שביעית ביבולים אלו, מלבד בעניין של גזירת ספיחין שיש לצדד ולהקל, וכן יש לנהוג באדמות שבבעלות המנהל ומוחכרות לגויים. 

דיני יבול נכרי:

כל תוצרת שגדלה בקרקע שבבעלות גוי, ונכרי גידל אותה, הרי תוצרת זו נקראת יבול נכרי, לדעת מרן הבית יוסף, ביבול גוי אין נוהג כלל קדושת שביעית, ועל כן כל דיני שמיטה לא חלים על יבולים אלו. מאידך דעת המבי"ט שיש קדושת שביעית ביבולים אלו. וכדעת מרן הבית יוסף כן מנהג הספרדים בכל חלקי ארץ ישראל. וכן מנהג קהילות האשכנזים בירושלים ובעוד מקומות נוספים. מאידך דעת החזו"א הלכה למעשה כדעת המבי"ט, וכן המנהג של כמה מקהילות האשכנזים בבני ברק ובעוד מקומות נוספים לנהוג קדושת שביעית ביבול נכרי. 

כולם מודים שאין איסור ספיחין ביבול נכרי, ומאידך חובת ביעור נחלקו הפוסקים הסוברים שיש קדושת שביעית ביבול גוי, אם נוהג בזה גם ביעור, ורבים הפוסקים שאין בזה חובת ביעור, וכן לעניני סחורה הקלו בכמה דינים גם המחמירים לנהוג קדושה ביבול נכרי. 

פירות שמיטה של נכרים מקרקע גוי - יבול נכרי