הפרחים לא נבהלו מהברד
הפרחים לא נבהלו מהברד
מספר הגאון רבי שניאור זלמן רווח שליט"א, הרב של מושב "בית עוזיאל" וראש המכון למצוות התלויות בארץ: "באחד מלילות החורף של שנת השמיטה תשנ"ד, התעוררו חקלאי מושב 'בית עוזיאל' לקולות לא שגרתיים. גשם עז ניתך ארצה וקולות רעמים הרעידו את זגוגיות הבתים. הם ניגשו לחלונות ולחרדתם ראו כיצד ברד כבד החל ניתך ארצה. לא מדובר היה בברד חורפי רגיל, אלא בגושים גדולים יחסית, שירדו בשצף קצף והזכירו את מכת ברד של מצרים…
כל חקלאי יודע שהברד, בפרט אם הוא חזק היורד בכמויות בזמן תחילת הלבלוב, משמיד את הפריחה והלבלוב שעל העצים. וכך היה, בכל אזור השפלה, שם נמצאים גם שדות המושב ניזוקו הכרמים נזק עצום. נזק של כשמונה מיליון ש"ח על פי הערכת משרד החקלאות.
"גם אצלנו במושב, ממשיך הגרש"ז רווח לספר, ניתך ברד כבד. חצרות הבתים היו מצופים בפניני ברד ששרדו מהלילה הקר וטלפונים קודרים מחקלאים הנמצאים במושבים הסמוכים מילאו את הלבבות בחששות רבים. מיד עם שחר, מיהרו כל בעלי המטעים, השומרים שמיטה כדת וכדין, לראות מה עולל הברד לעצים, והנה, הפלא ופלא, אפילו פרח ולבלוב אחד לא נפל משום עץ!
נסעתי לירושלים, לשכונת הר נוף. עליתי למעונו של מרן הראש"ל הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, וסיפרתי לו על הנס המופלא.
הרי זה ממש "וצוויתי את ברכתי"
נסעתי לירושלים, לשכונת הר נוף. עליתי למעונו של מרן הראש"ל הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, וסיפרתי לו על הנס המופלא.
הרב עובדיה שמח מאד, ואמר: "הרי זה ממש "וצוויתי את ברכתי".
שאלתי את מרן זצ"ל על דברי ה"מאירת עיניים" הידוע,
שכותב שבזמנינו שמצות שמיטה אינה אלא מדרבנן – אין ברכת "וצוויתי".
אמר לי מרן זצ"ל:
"בכל זאת, בזכות מסירות הנפש שלהם לקים את מצות השמיטה, זכו לנס הזה. אשרי העם שככה לו".
(מעובד ע"פ המסופר בשו"ת חלקת השדה שביעית סימן א)
ואווווווווווווווו צמרמורות סיפור מהמם תודה רבה על ההשקעה