שבת שלום לך, אדמה

שבת שלום לך, אדמה

מיום שעלה מרן ה’חזון איש’ זצ”ל לארץ ישראל,

הוא השקיע כוחות מרבים להעמיד את המצוות התלויות בארץ על תילן

ופעל גדולות ונצורות כדי שישמרו את מצוות השמיטה ככל הדוריה ודקדוקיה.

כחלק מפעולותיו של רבנו ה’חזון איש זצ”ל, נסע גאון התורה למקומות מרוחקים בארץ כדי לחזק את ידי החקלאים, גיבורי הכח, שומרי שביעית.

בשנת תש”ה נסע ה’חזון איש לקיבוץ ‘חפץ חיים, שם התגוררו מספר חקלאים שהקפידו על מצוות שמיטה, והוא ראה צורך לחזק את רוחם. לנסיעה זו הצטרף גם מרן הרב מפוניבז’ זצ”ל.

כאשר עמדו שני גדולי ישראל מול השדות המושבתים מעבודת האדמה, רחב ליבם משמחת המצווה, וחיוך רחב הוצק בשפתותיהם. ה’חזון איש הביט על העץ ואמר בהתרגשות: “הא! א גוטען שבת בוימעאלע!” (“שבת שלום לך עץ!”), ואילו הרב מפוניבז’ גחן על הקרקע ונשקה בחום ואהבה: “הא! א גוטען שבת אראד!”. (“שבת שלום לך אדמה!”).

בשנת השמיטה האדמה מכריזה בקול גדול, כי גם מערכת פרנסתו הרגילה של האדם הנראית בעיני בשר כי היא תלויה בהשתדלות הרגילה, אין זה אלא מתנת שמיים. יש בעלים לבריאה והוא הקובע את רמת ההצלחה של האדמה. האדמה עצמה מכריזה כי השם הוא האלוקים ואנחנו עבדיו. אנחנו עושים את רצונו של הקב”ה!