החזון איש נסע למשק נתיבה

החזון איש נסע למשק נתיבה

הרב של משק “נתיבה”, הרב משה פלס, היה נכנס בקביעות למרן ה’חזון איש כדי לשטוח בפניו את השאלות ההלכתיות שעלו בפני חקלאי המשק בנושאי השמיטה.

ה’חזון איש זצ”ל היה משיב לו על כול שאלותיו בנינוחות ובמאור פנים. לחברי משק זה נטה החזון איש חסד באופן מיוחד על כך שקיימו וקיבלו על עצמם לשמור את מצוות השמיטה בכול ההידורים והחומרות.

לפני שמיטת שנת תשי”ב, מצבו הכלכלי של משק “נתיבה” היה קשה. החקלאים התאמצו לעשות את כל ההכנות לשנת השמיטה מבעוד מועד. הם ניכשו וחרשו עדרו וזיבלו את השדות אך עם כול ההשתדלויות להשלים את הזריעה מבעוד מועד לפני ראש השנה, לפי הנחיותיו של החזון איש, לא יכלו לזרוע גידול מסוים המיועד לבהמות, אלא רק בזמן קצר מדי לפני כניסת השמיטה.

גידול זה אמנם קיבל השקאה מידית, וכבר נבטיו נראו באדמה, אך מיד למחרת ראש השנה התעורר ספק בלב החברים במשק, האם הצמחים נבטו לפני ראש השנה או לאחר מכן.

גזבר הקיבוץ הרב שלמה ריכנברג, יצא לבני ברק ושטח לפני ה’חזון איש את הבעיה.

החזון איש יוצא למשק נתיבה

ה’חזון איש לא ידע לשפוט ממרחק מתי נבטו הזרעים, הציע הגזבר להסיע את ה’חזון איש במכונית אל אדמות המושב. למרבה ההפתעה ה’חזון איש הסכים.

קם החזון איש מיד ונטל את מעילו כדי לצאת לדרך. אולם לרב ריכנברג, שלא ציפה להסכמה כל כך מהירה להגיע למשק, כלל לא היה רכב להסיע את הרב. התבייש הרב בפני החזון איש ואמר לו כי יש לו כמה עניינים לטפל בעיר בני ברק ויחזור עוד מעט.

יצא ר’ שלמה במהירות לחפש מכונית שתסיע אותם לשדה. התרוצץ כה וכה ועד מהירה פגש את אחד מתלמידי הרב שברשותו רכב. התלמיד שמח לזכות להסיע את הרב. במהלך הנסיעה הרבה ה’חזון איש להתעניין ולחקור בנעשה במושבה.

בעיצומם של ‘עשרת ימי תשובה, הטריח עצמו מרן ה’חזון איש זצ”ל ונסע ל’נתיבה, שם התקבל על ידי האיכרים חברי המשק בהתלהבות רבה. הוא יצא אל השדות בליווי המרא דאתרא הרב פלס, שבאצבעותיו חיטט באדמת הפלחה כדי להוציא מבין רגביה את הזירעונים והושיטם לידי ה’חזון איש.

ביקורו של מרן החזון איש

ה’חזון איש בחן את הזרעים היטב, כמו מומחה ותיק, וקבע בטביעת עין כי אכן, הזרעים נבטו עוד לפני ראש השנה. ולפי דברי הראשונים מספיק שהצמח ינבוט רק מעט לפני שנת השמיטה, כדי שלא יחולו עליו איסור ספיחין.

בין רגבי האדמה, בלב השדה התפתחו כמה וכמה דיונים הלכתיים וה’חזון איש ביקש לראות פיסות אדמה וזרעים, בדק ושב ובדק, חקר ושאל, עד שפסק לחקלאים את ההלכה על כול שאלותיהם. החקלאים במושב נתיבה הופתעו לראות את מומחיותו הגדולה של ה’חזון איש בכול נושאי גידולי האדמות והזרעים, כאילו למד את תורת החקלאות, כמו אגרונום מומחה.

ביקורו של מרן ה’חזון איש זצ”ל במשק נתיבה הותיר רושם עז על גיבורי הכוח, שהתעודדו מאד מהיחס החם והלבבי שגילה ה’חזון איש לכל אחד מהם בעת ביקורו. הם חשו כי שה’חזון איש בא אליהם לא רק כדי להורות להם הלכה, אלא גם להביע בפניהם רחשי הזדהות וקרבה עם מקדשי שביעי.

(להרחבת הנושא ההלכתי ופרטים נוספים והלכתיים על ביקור החזון איש בנתיבה, ראו בשו”ת משנת יוסף ח”ב סימן לז).