הערבה איננה חלק אחד, וכל אשר מזרחית לנחל הערבה אין קדושת שביעית נוהגת ביבולים הגדלים שם, וכן אין קדושת שביעית בגדל מתחת לנחל פארן ודרומה. אולם שאר חלקי הערבה נכבשו
על מנת להתיר בשנת השמיטה, אין די במצע מנותק, אלא צריך שיהיה גם תחת גג ואז יש להתיר את המלאכות, ובלא”ה לקיים את הזרוע יהיה אפשר, אולם להשביחו וק”ו לשתול
מותר להפעיל את המערכת ללא חשש גם בשנת השמיטה, הטיפות שמותזות, אינן בכוונתך כלל לצמחים הללו, וברור לכל שההפעלה היא לנוי, ואין חשש כלל. ואם במים יש חומרים נוספים, שבדרך
אם קיבלת או קנית בדרך המותרת תוצרת הקדושה בקדושת שביעית (כגון ירקות שנלקטו בשביעית מזריעת שישית) ואיננה באיסור ספיחין (כיון שלא נזרעה בשביעית וכמו דקי”ל כדעת רוב הראשונים), מותר המוצר
א. כשרות טובה אמורה לדאוג שיהיה כיסוי לתעודה, ולמנוע את החששות של החלפות סחורה וכו’, וב”ה הכשרויות מרבים במשגיחים, מפקחים, ציוד אלקטרוני ועוד, כדי למנוע רמאות. ב. מה ענין נכרי
בשנת השביעית, מגידולי נכרי (או לאותם הסומכים על ההיתר) – אין צורך להפריש, אא”כ נגמר מלאכה על ידי יהודי כגון ענבי יין של נכרי שישראל גמר את המלאכה. ובשנה השביעית
מדברי מרן הכס”מ עולה שהקליפות טפלות לפרי ועל כן קדושים בקדושת שביעית, ובספרי שהעלתי שאכן כך הדין ויש להחמיר בקליפות אולם רק בראויים לבהמה, ומסופקני לגבי הבננה אם היא בהגדרה
