האם בעיר עכו יש צורך לברך על מעשרות?

להפריש חייב בכל כולל ירקות שהם רק מדרבנן, בתוך עכו ממש מחמת הספק נוהגים בלא ברכה אף בדגן תירוש ויצהר, ובלא”ה ברכות אינן מעכבות

דין בית שאן ועכו

בעיירות שאינן גבול, אלא מובלעות שלא כבשום, או עיירות המחולקות שחציים חו”ל וחציים לא כגון עכו, קשה מאד להגדיר את המיקום, וכן הוא בבית שאן, וכן באשקלון, שיותר מסתבר שהכוונה

דין אילת

א. גם אם שלמה המלך כבש את אילת, עדיין עולי מצרים לא כבשוה, ומה זה מעלה או מוריד? ב. ארצות הסמוכות, אין לנו להוסיף מדעתינו וכשם שאדום אינו בכלל זה

מעשרות בדרומית מערבית לאשקלון ונתיבות

כבר כתבתי בארוכה בספרי שו”ת חלקת השדה כרך ב חלק גבולות הארץ, שנתיבות העיקר להלכה שנכבשה גם ע”י עו”ב, ואף אם נכבשה רק ע”י עולי מצרים עדיין יש להפריש תרו”מ

בירור על אילת

א. שלמה לא המשיך את כיבוש עולי מצרים מנא לך דבר זה. ב. מחילה כל הפסוקים שאתה מצטט זה על גבולות ההבטחה ולא על גבולות עולי מצרים ואתה מערבב ביניהם.

גבולות ההבטחה

אכן כל שלא נכבש גם על ידי עולי בבל וגם על ידי עולי מצרים, הגם שהוא בגבולות ההבטחה, אין נוהג בו כל מצווה ממצוות הארץ, ואין מקיימים שם מצוות יישוב

האם אילת נחשבת לחו"ל

אכן יש פסוק ושתי את גבולך בפרשת משפטים, ואכן שלמה המלך הגיע לאילת, אולם הפסוק מדבר על העתיד ולימות המשיח וכלשון המדרש שמות פרשת משפטים פרק כג סימן לא, שפסוק

מה דין העיר שדרות בגבולות הארץ

מפריש תרומות ומעשרות בברכה, ובלא חשש כלל. אגב לדידי ס”ל ששדרות נכבשה על ידי עולי בבל בלא ספק כלל, וכמבואר בכמה תשובות שכתבתי אודות עיר זו.

האם בית שאן של היום נחשבת ארץ ישראל

דעת הרמב”ם שבית שאן פטורה לגמרי מתרו”מ אפי’ בדגן וכו’. ובשאר מקומות של עו”מ חייבים מדרבנן בהכל גם בירקות. ודעת הראב”ד וכך סובר הכפתור ופרח (בפ”ה) שבית שאן פטרוה רק

האם חוף כזיב הוא בחוץ לארץ

שלום וברכה, חופי הים לכל היותר הם גבול עולי מצרים ולא חו”ל גמור. אמנם יש לחוש מחמת הרצועה מעכו לכזיב, אולם לאחר שכבר הכריע מרן החזו”א שרצועה זו אבדה, אין