הלכות פרוזבול

הלכות פרוזבול

הלכות פרוזבול

א. תקנת הפרוזבול וטעמה

כשראה הלל הזקן שיש הנמנעים מלהלוות זה לזה, מחשש שכספם לא יפרע במועדו ויישמט במוצאי שמיטה, ובהתנהגותם זו עוברים הם על איסור מן התורה שלא להימנע מלהלוות בגלל שמיטת כספים, עמד והתקין 'פרוזבול', והיא תקנה הגורמת לחוב שלא יישמט,

ובתקנה זו מנע מן העשירים מלעבור על אסור הימנעות מהלוואה, וסייע בידי העניים שימשיכו להלוות להם.

'פרוזבול' הוא שטר הנכתב על ידי המלווה, ובו מוסר הוא לבית הדין (כעין מסירת מודעה) את כל החובות שחייבים לו

('וענין המסירה הזאת, שהם יהיו גובים לו חובותיו, ואז לא קרינן ביה 'לא יגש' אלא הבית דין הם הם הנוגשין' – בן איש חי).

ובאופן זה רשאי הוא לאחר מכן לגבות את חובותיו גם לאחר שנת השמיטה.

תקנה זו מועילה רק כאשר תקפה של מצות שמיטת כספים היא מדרבנן, וכבזמננו,

אולם כשתקפה של שמיטת כספים מדאורייתא, לא מועילה תקנה זו (רמב"ם פ"ט הט"ז).

 

ב. נוסח הפרוזבול – גופו של פרוזבול

נוסח הפרוזבול הנעשה לפני הדיינים (כמבואר ברמב"ם פ"ט הי"ט. שו"ע סז,יט. ובסמ"ע שם ס"ק לח)

המלווה עומד לפני הדינים היושבים ואומר:

'מוסרני לכם (שמות הדינים), הדינים שבמקום (שם המקום), שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה'.

ואחר שאמר זאת לפני הדינים חותמים הם על הנוסח כדלקמן:

במותב תלתא כחדא הוינא כד אתא קדמנא (תרגום: במושב שלשה כאחד היינו כאשר בא לפנינו).

(שם המלוה) המלוה ואמר לפנינו:

מוסרני לכם (שמות הדינים) הדינין שבמקום (שם המקום), שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה.

ועל זה באנו על החתימה היום (תאריך).

חתימת הדיינים: __________ __________ __________ .

 

ג. עריכת פרזבול בפני בית דין חשוב

אין עורכים פרזבול אלא בפני בית דין חשוב שנתמנו על ידי הקהל, ובידם היכולת לתקן תקנות, ובקיאים בדיני פרזבול ושמיטה

(שו"ע סז,יח. יחוה דעת ח"ד סימן סג. אור לציון פ"ז ש"ג).

 

ד. קרבה בדיינים העורכים פרזבול

מותר לערוך פרזבול לפני דינים הקרובים למלווה או ללווה, משום שאין בעריכתו כעין משפט ודין.

ויש שהורו להיזהר ולא לערוך פרזבול כאשר קיימת קירבה בין הדינים למלווה או ללווה.

אולם אם הדינים עצמם קרובים זה לזה – אין לעשות פרזבול לפניהם,

שאין בית דין זה נחשב לחשוב, עקב קרבתם זה לזה, והרי עריכת פרזבול צריכה להיות לפני בית דין חשוב, וכנזכר

(יביע אומר ח"ג חו"מ סימן ו. אור לציון פ"ז ש"ד).

 

ה. קרקע בבעלות הלווה – תנאי לכתיבת פרוזבול

אין המלווה כותב פרזבול על החוב אותו חייב לו הלווה, אלא אם כן יש ללווה בעלות על קרקע,

שאז נחשב החוב כגבוי ביד בית הדין היכולים לגבותו מן הקרקע.

ואם אין ללווה קרקע, ולמלווה יש, יכול המלווה לזכות (על ידי אחר) ללווה במתנה פיסת קרקע קטנה בגדל כל שהוא,

כדי לאפשר כתיבת פרזבול (רמב"ם פ"ט הי"ט. שו"ע סז,כב).

 

ו. כתיבת זיכוי קרקע בנוסח הפרוזבול

היות ואין המלווה כותב פרזבול אלא אם כן יש ללווה קרקע, והיות ויש אפשרות למלווה לזכות ללווה שאין לו קרקע פיסת קרקע,

נהגו בירושלים להוסיף בנסח הפרזבול שהמלווה מזכה ('בקניין גמור ושלם') ללווה קרקע דרך העדים החותמים על השטר.

לאור מנהג זה:

יש פוסקים הסוברים שיש לכתחילה להוסיף בנוסח הפרוזבול התייחסות לזיכוי קרקע ללווה שאין לו קרקע (וכדוגמת בחורים רווקים וכדו'),

ויש הסוברים שאין בכך צורך מן הדין, הואיל ואין לך אדם שאין לו קרקע בשכירות או בשאלה

(יביע אומר ח"ג חו"מ סימן ו'. אור לציון פ"ז ש"ז).

 

ז. עריכת פרוזבול בפני עדים

ניתן לערוך פרוסבול בפני שני עדים, במקום בפני בית דין, ויאמר לפניהם את הנוסח כדלקמן.

ומועילה אפשרות זו אף שבית הדין, אותו ציין המלווה לפני העדים, אינו יודע כלל ממסירת מודעה זו של המלווה,

וכן נהגו בירושלים ת"ו מזה שנים רבות, וכן ניתן לנהוג אף לכתחילה

(שו"ע סז,כא. אור לציון פ"ז ש"ו. יחווה דעת ח"ד סימן ס"ג).

 

ח. נוסח הפרוזבול הנעשה לפני עדים

כשאין המלווה יכול לבוא לבית הדין, אומר הוא את הנוסח כדלקמן לפני עדים:

'הריני מוסר כל חוב שיש לי, לבית דין פלוני שבעיר פלונית,
שאגבנו כל זמן שארצה'

והעדים חותמים על הנסח כדלקמן:

בפנינו עדים החתומים מטה אמר פלוני בן פלוני:

'מוסר אני לבית דין פלוני, פלוני ופלוני הדינים שבעיר________ שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה'

ובאנו על החתום עיר ______ יום _______ חדש _____ שנה _______ .

חתימת העדים: __________ __________ .

 

ט. שליח לעריכת פרוזבול

מתר למלווה למנות שליח שיעשה עבורו פרוזבול, והשליח בא לפני בית הדין ומיצג את שולחו המלווה באמירת נוסח הפרוזבול הנעשה על ידי שליח, וחותמים עליו הדינים.

ואף ש'מילי (דיבור) לא ממסרן לשליח' (לא ניתנים להעברה על ידי שליח), זהו דווקא כשהשליח מוסר שליחותו לשליח אחר,

אבל כשהשליח עצמו אומר את הדברים, אין הדברים נקראים 'מילי', ויכולים הם להימסר על ידו (אור לציון פ"ז ש"ה).

 

י. זמן כתיבת הפרוזבול

המנהג הפשוט בארץ ישראל לערך פרוזבול בערב ראש השנה של מוצאי שביעית, משום שאין השביעית משמטת אלא בסופה, וכאמור.

ועל סמך פרוזבול זה אפשר לגבות כל הלוואה שנתנה קדם כתיבת הפרוזבול.

אולם כשהפרזבול נערך ונחתם בתוך שנת השמיטה, מועיל הוא רק להלוואות שהתבצעו קדם כתיבת הפרוזבול,

ואלו להלוואות שהתבצעו לאחר כתיבת הפרוזבול – יש לערוך פרוזבול אחר כדי שלא ישמטו

(שו"ע סז,ל. יחווה דעת ח"ד סימן סד).

שטר פרוזבול

שטר פרוזבול שע"י המכון

הוסף תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.