תשובות מרן הגר”ח קניבסקי שליט”א על הלכות שביעית

תשובות מרן הגר”ח קניבסקי שליט”א על הלכות שביעית עם הוספות ומראי מקומות מהגאון רבי מתתיהו גבאי שליט”א

תענית הראב”ד בפירות שביעית

שאלה: אם מותר לעשות תענית הראב”ד בפירות שביעית, ועל ידי זה אין אוכל הפירות שביעית.

תשובה: כן.

ולכאו’ י”ל עפמש”כ בשו”ת אור לציון שביעית פ”ב ה”ו דשרי להבדיל על יין שביעית ולמזוג עד שיעלה על גדותיו לסימן ברכה, כיון שכך עושה כל השנה עי”ש, וא”כ ה”נ י”ל בתענית הראב”ד, כשעושה כל השנה תענית הראב”ד רשאי לעשות אף בפירות שביעית, ואולם מרן בדרך אמונה פ”ה משמיטה ויובל, ציון הלכה ס”ק י”ט, אם מבדיל ביין שביעית, יזהר שלא ישפוך מהם לאיבוד ולא יתן בעינים ובכיסים עי”ש, וכ”כ בס’ חוט שני שביעית עמ’ רמ”ח עי”ש, הרי דאסור להפסיד אף כשעושה כן כל השנה, אולם י”ל דשאני תענית הראב”ד שאין מפסיד בידים, אלא אין אוכל בשוא”ת, ומש”ה שרי, וכיו”ב השיב מרן בס’ הליכות חיים ח”ב עמ’ קפ”ז, בעיקר תענית הראב”ד, מ”ט אי”ז בל תשחית, והשיב יזהר שלא יקלקל בידים עי”ש. הרי כיון שאין מפסיד בידים אין זה בל תשחית, וה”נ י”ל לענין תענית הראב”ד בפירות שביעית, וכן מובא בשם מרן דשרי לעשות תענית הראב”ד בפירות שביעית, בס’ מאחורי הפרגוד עמ’ 74 עי”ש. ועוי”ל עפמש”כ בשו”ת ציץ הקודש ח”א ס’ י”ד או”ג, האיך שרי ליקח אתרוג של שביעית לד’ מינין, והא עי”ז מפסידה במשמוש ידים, ומה”ט אין ליקח אתרוג של תרומה, כיון שנוטל לשם מצוה ל”ח הפסד עי”ש, וא”כ ה”נ י”ל לענין תענית הראב”ד שמקיים על ידי זה מ”ע דקדושים תהיו, שרי ע”י פירות שביעית. וידידי הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט”א בעל “גם אני אודך”, אמר לי שלדיעות שתענית הראב”ד זה אפילו אם ממשיך לאכול אחרי כך, אלא שפוסק לאכול לפרק זמן, לפי זה אין חשש כלל בפירות שביעית.

שפיכת יין שביעית בהבדלה

שאלה: ביין שביעית אם ישפוך ג”כ לסימן ברכה, וימלא הכוס על גדותיו כמו שעושה כל השנים.

תשובה: לא.

וכ”כ מרן בדרך אמונה פ”ה משמיטה ויובל ציון הלכה ס”ק י”ט, וכ”פ בס’ חוט שני שביעית פ”ה סק”ד אות י’ עי”ש. אולם בשו”ת אור לציון פ”ב ס”ו, שיכול לשפוך כמו שעושה כל השנה עי”ש, ובס’ הליכות שלמה מועדים פסח פ”ט אורחות הלכה 26/2 שהגרש”ז זצ”ל, לא חשש להבדיל על יין שביעית שנשפך, רק דבר מועט מאיליו עי”ש. ומש”כ בזה בשו”ת משנה הלכות חי”ט ס’ רמ”ז ובס’ עטה אור להגר”ע טולדנו שביעית עמ’ מ”ה ובס’ שרשי אילן שביעית בחלק הסימנים ס”י, ובס’ מעיין גנים [דנגור] ס”ה ובס’ גיבורי כח סי’ ס”מ, ובס’ פירות שביעית להגר”צ כהן זצ”ל פכ”ב ס”ט ובס’ תבואת השדה פי”א ס’ י”ב הערה 24 ובס’ דור המלקטים שבת ח”ב ס’ רצ”ו ס”א או”ז סק”ד.

להתפלל על האילן שיצמח בשביעית

שאלה: אם מותר להתפלל על האילן שיצמחו פירותיו בשביעית.

תשובה: כן.

ובשו”ת גבעת הלבונה בקונ’ נס על הגבעה עמ’ ה’ ע”ב ביאר בדעת ת”ק, בתענית י”ט ע”א, דאין מתענין בשביעית על האילנות שע”י תפילה מבטל מ”ע של תשמטנה ונטשתה עי”ש, ובס’ חסדי דוד בתוספתא תענית פ”ב ה”ט, בהתרעה על הגשמים כמו סיוע במעשה עי”ש, ובס’ חשוקי חמד שבת ל”ג ע”ב, דיתכן ע”י תפילה על האילנות אסור בשביעית, אולם בדרך אמונה פ”א משמיטה ויובל ה”ז בביהו”ל, דאין איסור להתפלל על האילן שיצמח בשביעית, וכן השיב מרן בס’ גבורי כח עמ’ 440 ומש”כ בזה בס’ הולך תמים להג”ר מנחת גיאת ס’ קכ”א ובקובץ זכור לאברהם [תש”ס תשס”א] ח”ג עמ’ תע”ו, וע”ע בשו”ת מנחת יצחק ח”ח ס’ נ”ב ובס’ פלגי מים להגר”ש דביליצקי זצ”ל עמ’ נ”ד, ומש”כ בשו”ת תשובות ישראל ח”ה ס’ ק”ח הכ”ח, וכתב לי הג”ר שמאי גרוס בעל שבט הקהתי שמותר להתפלל על האילן שיצמח, וכן אומרים בשמיטה ותן טל ומטר לברכה, והבאנו דבריו בספר גם אני אודך מתשובתי, חלק ו’ עמוד רע”ג, עיין שם, ומש”כ בזה בשו”ת דעה חכמה להג”ר בועז כדורי ח”א יו”ד ס”י אות ה’ ועי’ בדרך שיחה ח”א עמ’ שצ”א בשם מרן, מה יכוון בברכת השנים בשביעית, וכן א”ל מרן הגר”י ליברמן בעל המשנת יוסף שמותר להתפלל על האילן שיצמח בשביעית.

נר נשמה משמן היתר המכירה

שאלה: אם מותר להדליק נר נשמה בשמן מהיתר המכירה.

תשובה: אסור.

ובשו”ת דברי בניהו חכ”ז ס’ ס’ נ”ח כתב כיון שנמכרו ע”י הרבנות הראשית הם שייכים לגוי ובפירות של גויים אין לשמור בהם קדושת שביעית וכמש”כ הב”י בס’ אבקת רוכל ס’ כ”ב, יעו”ש, ואולם דעת מרן הגר”ח קניבסקי שליט”א בספר שיח השמיטה עמ’ רס”ט, דאין תוקף למכירה כלל, ואם כן אין זה שייך לגוי והוי שמן שביעית אין להדליק בשמן שביעית לנר נשמה כמש”כ בס’ תורת הארץ פ”ח אות מ”ז ובשו”ת אבן ישראל ח”ט ס’ קי”ד, וכ”כ בדרך אמונה פ”ה משמיטה ויובל ה”ח בביהו”ל עי”ש ובבית מתתיהו ח”ג סו”ס ד’ יעו”ש. וכן כתב לי הגאון רבי שמאי גרוס שליט”א בעל שבט הקהתי, דאין להדליק נר נשמה בשמן היתר המכירה.

השמטת הרמב”ם לאוצר ב”ד

שאלה: מ”ט השמיט הרמב”ם דין אוצר בית דין.

תשובה: שאין זה אלא עיצה טובה.

וכ”כ מרן בדרך אמונה פ”ו משמיטה ויובל, ציון הלכה ס”ק מ”א וכ”כ בס’ חוט שני שמיטה עמ’ שפ”א, וכ”כ הרדב”ז פ”ז משמיטה ויובל ה”ג עי”ש ובס’ פירות שביעית להגר”צ כהן פ”ט עמ’ רי”ד ובס’ גבורי כח עמ’ 293 ובשו”ת אור לציון שביעית עמ’ ס”ג ובשו”ת דברי דוד ח”א יו”ד ס’ ס”ד ובספרו קדושת הארץ פל”ב ס”ו ובס’ בית דוד שביעית עמ’ פ”ז, ובס’ גיבורי כח עמ’ 293. ובס’ שרשי אילן שביעית עמ’ קנ”א.

ביעור פירות שביעית בחדר מדרגות

שאלה: בהפקר ביעור פירות שביעית אם סגי שמוציא לחדר המדרגות.

תשובה: לא.

ובס’ משפטי ארץ פל”א הערה 16 הביא מהגריש”א זצ”ל שסגי שמוציא לחדר המדרגות עי”ש ועמש”כ בס’ בית דוד שביעית ח”ב פי”ב ס”ב או”ג, ומש”כ אאמו”ר בקובץ בית אהרן וישראל שבט אדר תשע”ו עמ’ ע’, ובס’ פירות שביעית להגר”צ כהן פ”כ ס’ י”ג, וכ”כ מרן בדרך אמונה פ”ז משמיטה ויובל ציון הלכה סק”ל שלא מהני להוציא לחצר עי”ש, ובקונ’ מנחת תודה עמ’ ובס’ חוט שני שמיטה ויובל פ”ז ה”ב עמ’ שט”ו ס”ל למרן הגר”נ קרליץ זצ”ל שאם מפקיר בחדר מדרגות כשגר בקומה גבוהה ואין יכולים להגיע לשם חתולים וחיות צריך להפקיר למקום שיכולים להגיע חיות עי”ש, ובס’ גיבורי כח עמ’ 312 ובס’ קדושת הארץ פל”ג ס”כ ובשו”ת משנת יוסף ח”ג ס’ ל”ו או”ז.

שטר פרוזבול אם מוקצה בשבת

שאלה: אם שטר פרוזבול הוי מוקצה בשבת לטלטלו בשבת

תשובה: לא מוקצה.

ואולם לענין שטר מכירת חמץ השיב מרן בתשובה שהוי מוקצה, אכן בס’ בירורי משנה עמ’ ס”א לענין שטר מכירת חמץ שאין זה מוקצה כמו גט שיכול ללמוד בו דיני גט עי”ש ובס’ תפארת ההלכה עמ’ ש”ס שס”א עי”ש, ובס’ שבת מנוחה פ”ג ס”ח.

ומש”כ לענין שטר פרוזבול בס’ כי בו שבת ח”ב עמ’ תל”א רל”ח ובס’ איל משולש שטרי הדיוטות פ”ב הערה כ”א, ס”ב או”ד, ובס’ מנחת איש פכ”ט ס’ מ”ד.

ובס’ אש התורה בראשית עמ’ ר”ט השיב מרן על שטר תנאים שאין זה מוקצה והסתפק בזה הפסקי תשובות ס’ ש”ז הערה ר”ב, ובס’ לוח המוקצה לענין שטר היתר עיסקא וכתב לי ע”ז הגר”א נבנצאל שאם לומד בשטר היתר עיסקא הלכות אין זה מוקצה.

שם משפחה בפרוזבול

שאלה: אם צריך לכתוב בשטר פרוזבול שם משפחה או סגי לכתוב שם פרטי.

תשובה: א”צ משפחה.

וכן מובא בס’ אלא ד’ אמות של הלכה פע”ט ס”ד בשם מרן, שא”צ שם משפחה בפרוזבול, וכיו”ב השיב לי מרן שא”צ לכתוב שם משפחה בכתובה, וכן מו”ר מרן הגרב”ד פוברסקי אין כותב שם משפחה בכתובה, כמו שהבאנו בס’ נתיבי המנהגים נישואין עמ’ ויעו”ש מראי מקומות רבים בזה, ומש”כ בזה עוד בשו”ת מעדני מלכים ח”ב ס’ קנ”ב, ובספר גם אני אודך על עניני שמות, סימן י’, ובס’ כאייל תערוג נישואין עמ’ תקנ”ח שא”צ שם משפחה בכתובה, וכן השיב מרן בס’ תורת חיים נישואין עמ’ ע”ט. ועיין בקובץ שבט הכהונה [בעריכת ידידי הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט”א] גליון ה’ ו’ עמ’ נ”ד, מו”מ בזה בין הגרי”ש אלישיב זצ”ל להגאון רבי לוי רבינוביץ זצ”ל עי”ש

שטר פרוזבול אם צריך גניזה

שאלה: שטר פרוזבול אם צריך גניזה

תשובה: יתכן.

ובס’ גבורי כח עמ’ 529 השיב על זה מרן אולי, אולם בס’ דולה ומשקה עמ’ שמ”ז השיב מרן עפי”ד המשנ”ב ס’ ש”ז ס”ק ס”ז, שגט אין זה מוקצה שיכול ללמוד ממנו דיני גט, ה”ה בשטר פרוזבול יכול ללמוד דיני פרוזבול ובעי גניזה, ומובא בס’ שמיטת כספים להגר”צ כהן זצ”ל פ”ד ס’ ט”ז עי”ש, ובס’ דולה ומשקה עמ’ שמ”ז השיב מרן מה”ט דגט בעי גניזה עי”ש, ובשו”ת אורות משפט ח”ה. ע”ש.

ובשקל הקודש בהקדמה הביא מרן מהחזו”א דאע”פ שהרמב”ם העתיק חשבונות של קידוש החודש מהגויים, צריך לגונזם עי”ש, ובבית מתתיהו ח”ג ס’ מ”ח אות ג’ הבאנו ממרן בדפים אם מראי מקומות בעי גניזה אע”פ שאין בהם ד”ת עי”ש מה שכתבנו בכ”ז, וע”ע בס’ חוט שני פורים עמ’ ע”ו, במשלוח מנות שכתוב בו, “משלוח מנות איש לרעהו”, אין צריך גניזה, שאין הכוונה ללמוד בו, אלא למילתא בעלמא, וא”כ ה”ה י”ל בשטר פרוזבול דאין הכוונה ללמוד בו, וכן השיב הגר”א נבנצאל בקובץ מה טובו אהליך יעקב, [בעריכת ידידי הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט”א] חלק ט’ עמוד קמ”ה, שאין צריך גניזה במשלוח מנות שכתוב בו, “משלוח מנות איש לרעהו”, וכ”כ בשו”ת מציון תצא תורה ח”א  לענין “מי שנכנס אדר מרבין בשמחה”, ואולם השיב מרן בס’ אמרי מאיר עמ’ מ”ב, שצריך כן גניזה עי”ש, ולענין דף ספירת העומר אם צריך גניזה, השיב מרן, ראוי, ומה שכתב בזה בספר גם אני אודך תשובות הגר”מ חליוה, חלק י’ סימן י”ט, עיין שם.