1. בית
  2. /
  3. שמיטה
  4. /
  5. מדוע השולחן ערוך השמיט...
מדוע השולחן ערוך השמיט את הלכות שביעית

מדוע השולחן ערוך השמיט את הלכות שביעית

מדוע השולחן ערוך השמיט את הלכות שביעית 

מאת הרה”ג רבי יוסף אביטבול שליט”א

כתבו בפוסקים לדון מדוע אין שו”ע על הלכות שביעית, והנה השל”ה הקדוש בשער האותיות אות ק’ קדושת האכילה (מיד אחרי האזהרות מאביו), כתב בזה”ל: והנה דיני תרומות ומעשרות מפורשות ברמב”ם ובסמ”ג. גם מקצתם מיני תרומות ומעשרות הוזכר בטור יורה דעה ובשלחן ערוך. אך תימה גדולה בעיני על הטור ושלחן ערוך שלא כתבו שום דבר מדיני שביעית, וכולן שווין לטובה שביעית ותרומות ומעשרות, דלריש לקיש הם דרבנן בארץ ישראל. ולר’ יוחנן הם דאורייתא בא”י. ומלקט ושכחה ופיאה לא הזכירו אלא מיעוטא דמיעוטא. ובתרומות הזכיר הרבה דינים, והרבה דינים לא הזכיר ממעשרות. כגון, אימתי זמנן של מעשר, ודיני אכילת עראי וקבע, שהם הרבה מאוד: ואתם בניי יצ”ו, אם תזכו לבא לארץ ישראל, אזי דיני תרומות ומעשרות מבוארים לכם בהרמב”ם ובסמ”ג, וקצתם בטור יורה דעה ובש”ע. ומה שלא מבורר בבירור גמור, אזי אברר וארשום. ודיני שביעית סתומים ביותר, ארשום לכם ביותר. ודיני לקט שכחה ופאה ופרט ועוללות, מבוארים היטב ברמב”ם וסמ”ג, על כן איני צריך לטרוח בזה. ובפרט לקט שכחה ופאה ופרט ועוללות אינם שייכין אלא למי שיש לו שדה וכרם, וזה לא שכיחא כל כך: עכ”ל.

ועיין עוד בהגהות צבי לצדיק על השו”ע שכתב וז”ל, קשה למה לא הביא קצת דיני שמיטה שנוהגת בא”י מדרבנן שאסור בחרישה וקצירה וקצירה בשינוי שרי בנצמח מחרישה של ששית וכדאיתא במשנה ואיך ינהוג בדין הפקר אם גם אחרים יבואו ויקחו כמ”ש גבי לקט פיאה בסי’ שלב וצ”ע. עכ”ל.

ואמנם יש אומרים משום שלא היה מצוי קרקעות של יהודים באר”י, וכן כתב בהקדמת בית רידב”ז: ובגוף הענין כאשר בזמן רבינו מרן הב”י ז”ל לא היה לישראל קרקעות בא”י ולשיטתו דשביעית אינה נוהגת בשל נכרים ע”כ לא חיבר שו”ע הלכות שביעית. [וכן כתב גם בהלכות שביעית פרק א הלכה יא]. ועיין מה שדן בדבריו בשו”ת שארית יוסף (חלק ד, עמוד קטז). וצ”ע הרי הב”י באבקת רוכל יש את ההיתר מכירה וא”כ בע”כ שכן היה קרקעות ליהודים, ואמנם על הטור אין זה שאלה, אבל זה קשה על השו”ע, מדוע לא הוסיף הלכות שביעית, וי”ל שהשו”ע לא רצה לשנות יותר מידי.

אבל סו”ס גם על הטור זה קשה שהרי הזכיר ביו”ד סימן שלא ואילך, הלכות תרומות ומעשרות, וזה שייך רק באר”י, וצ”ע.

וכן הובא בשם מרן הגרח”ק ביאר והו”ד בספר מועדי הגר”ח (ח”ב עמ’ שעה)  שלא היו אז לישראל שדות בעכו”ם, ואע”פ שהשו”ע הביא את כל הלכות תרומות ומעשרות היינו  משום שאם קנו פירות עכו”ם באר”י צריך להפריש מהם תרו”מ, וכן מבואר בדרך אמונה בהקדמה לח”ט סברא זו

וששאלתי להגאון רבי עמנואל טולדינו שליט”א בעמח”ס עוטה אור, מדוע השו”ע לא הזכיר את הל’ שמיטה, הרי השו”ע כתב הל’ למעשה, וגם היה גר בארץ ישראל,? אמר לי: שואלים את זה כבר, אבל נראה משום שאין הל’ שביעית נוגעים בכל המקומות, ורק באר”י, אלא דקשה מהל’ תרומות ומעשרות שכן הזכיר השו”ע, י”ל שתרומות ומעשרות כן שייך קצת בחו”ל, משא”כ שביעית שלא שייך, אולם לאחר מכן אמר לי רבינו שליט”א שהרי שביעית כן קצת שייך בסוריה, ואמר לי שפעם חיפש זקנים שגרו בסוריה האם נהגו שם שביעית או לא, אבל היום כבר קשה לברר מה נהגו שם.

הוסף תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.