1. בית
  2. /
  3. שמיטה בהלכה
  4. /
  5. האם יש דין שואלין...
האם יש דין שואלין ודורשין להלכות שביעית ובמעלה ללמוד הלכות שביעית

האם יש דין שואלין ודורשין להלכות שביעית ובמעלה ללמוד הלכות שביעית

האם יש דין שואלין ודורשין להלכות שביעית ובמעלה ללמוד הלכות שביעית

מאמר מהרה”ג רבי יוסף אביטבול שליט”א

ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת (לד כא). ופירש”י, בחריש ובקציר תשבות, למה נזכר חריש וקציר, יש מרבותינו אומרים על חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית, ללמדך שמוסיפין מחול על הקודש וכך משמעו ששת ימים תעבוד וביון השביעי תשבות ועבודת ו’ הימים שהתרתי לך יש שנה שהחריש והקציר אסור, ואין צריך לומר לריש וקציר של שביעית שהרי נאמר (ויקרא כה) שדך לא תזרע וגו’.

הנה יש לדון בגדרי ובדיני שואלין ודורשין בהל’ שמיטה קודם השמיטה, ומה החיוב בזה, בשו”ת כפי אהרן (ח”ב סימן יא) דבכלל תקנת משה רבינו שתיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום וכו’ (מגילה לב.) הוא גם לענין שמיטה שבשנת שביעית צריכים ללמוד את דינה והלכותיה לדעת את המעשה אשר יעשון, וכידוע מהחזו”א צז”ל שאמר שיש ללמוד ברעב שביעית דיני שביעית בבירור וליבון הסוגיות והענינים להלוכתיהם כי הלימוד מביא לידי מעשה וגם שעי”ז משפיעים על כלל ישראל, וראה עוד בספר נטעי גבריאל (הל’ שמיטת כספים עמ’ כא) שהביא ג”כ מש”כ בספר כפי אהרן (ח”ב סימן יא) שיש ללמוד דיני שביעית בשנת השמיטה ותו”ד כתב וז”ל: ומזקנים אתבונן שכן המבי”ט ז”ל בכמה מתשובתיו (ח”ג סימן מה) כתב, כי בכל שנ השמיטה היה לומר דיני השביעית ובכל שמיטה היה כותב מה שנתחדש לו עכ”ל.

ובגליון מוסף שב”ק פ’ כי תצא תשע”ד עמ’ 8 הובא שנשאל מרן הגרח”ק שליט”א, כתוב בהלכה במפורש, כי יש ללמוד הלכות חג שלושים יום לפני החג, וגם הלכות שמיטה יש ללמוד לפני שמיטה, ועוד הובא שם שהוא סגולה לכל הצרות וכו’, ונשאל, מדוע זה נשחב כסגולה והלא הוא חיוב של ידיעת ההלכה ומדוע מעולם לא המליץ ללמוד לפני ר”ה את ההלכות כסגולה ולפני פורים את הל’ פורים, והשיב בזה”ל: כל הלכות שלומדים האו סגולה, אלא שבהלכות שביעית יש תוספת חשיבות משום שאנשים פחות בקיאים בזה, ולכן החיוב הוא יותר גדול, והסגולה היא סגולת התורה, וציותי את ברכתי. ושם בפ’ פקודי הובא, בשם מרן הגרח”ק שליט”א ששיעור חיוב לשואלין ודורשין שקודם השמיטה אינו רק שלושים יום אלא שנה שלימה שבכל השנה השישית צריך כבר לעסוד בהלכות השנה השביעית עכ”ד.

ובס’ גבורי כח (סימן יח הכ”ד) נשאל מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי שליט”א בזה”ל: בחיבורי על הלכות שמיטה כתבתי בס”ד שראוי לבל אחד לעסוק בהלכות שנת השמיטה וכפרטיה אף קודם שתגיע השנה השביעית ולפחות בספרי קיצורי ההלכות ויש ללמוד דין זה מהגמרא פסחים דף ו עמוד א שואלין ודורשין בהלכות הפסח ל’ יום ובן פסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן תכט סעיף א ע”ש ותו דקל וחומר הוא ומה בחג הפסח שאינו אלא שבוע אחד בעינן להקדים לימוד ענייניו ל’ יום קודם בל שכן לימוד עניני שנת השמיטה שנמשכת שנה שלמה ואמנם יש לדחות דהא בפסח חייב בל אחד ואחד ואין אתה בן חורין להכטר ממנה דהא אכילת קרבן פסח ומצה וכו’ היא מצוה שבגוכו וחובת גברא מה שאין כן בשמיטה דהא לא לבל אחד יש קרקע מעובדת בחקלאות כו’ ואף לא גינה בחצרו וכולי האי ואולי במה עציצים בביתו לבן שמא אין חיוב להקדים וללמוד ל’ יום קודם אלא בעתו ובזמנו דומיא למה שכתוב בסוף פרק בתרא דמגילה משה תיקן להם לישראל שיהיו דורשין הלבות פסח בפסח הלכות חג בחג עצרת בעצרת, ועיין ביאור הלכה סימן תכט ד”ה שואלין ע”ב מה דעת מרן שליט”א. וענה בזה”ל: בודאי יש ללמוד.

ואח”כ שאלו עוד:  האם יש חיוב ללמוד הלכות שמיטה לפני השמיטה, דומיא למה שאמרו ל’ יום קודם החג עוסקין בהלכות החג. וענה בזה”ל: בודאי מצוה ללמוד. ע”כ דברי מרן שר התורה הגרח”ק שליט”א.

ויש להביא סיוע לדבריו מדברי הפרי חדש דהנה לענין עיקר הדין דיש דין שואלין ודורשין איתא בגמ’ בפסחים דף ו’ ע”א לענין פסח וכתבו הפוסקים לדון מה הדין שאר החגים, וכתב בפרי חדש (תכט) דדוקא פסח שיש בו הרבה הלכות סגי חודש, וא”כ י”ל דשביעית שיש הרבה הרבה הלכות  ונוגע שנה שלימה שהחיוב הוא ללמוד שנה לפני זה את הל’ שביעית.

ועוד בזה כתב הגאון רבי משה נחמיה כהנא זצ”ל מחאסלאוויץ בספרו שנת השבע וז”ל: ראוי לכל אחד ואחד לעסוק בהלכות אלו ופרטיהן קודם שיגיע שנת שבתון כל א’ לפי דרכו, וכל מי שאי אפשר לו אם מקוצר המשיג או מבגידת הזמן וכדומה עכ”פ על כל אחד לעסוק בהלכה מאיזה חיבורים עכ”ל, והו”ד בס’ דיני שביעית השלם סוף פרק כו והמבואר מדבריו שיש חיוב ללמוד הלכות שביעית, ובס’ גבורי כח (עמ’ 131) כתב, שיש להוסיף דיש חיוב בפרט לאלה שיש להם גינות נוי או עציצים בתוך ביתם, וכן אם הם עתידים לרכוש פירות הקדושים בקדושת שביעית שיש בהם דינים רבים וכמ”ש התוס’ במסכת סוכה דף לט בד”ה שאין מספר לדינים לאיסורים שיש בפירות שביעית שצריך לנהוג בהם קדושת שביעית יעו”ש, ולכן ראוי עכ”פ ללמוד את עיקרי הדינים בספרי הקיצורים ולדעת את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ולא יכשלו ח”ו באיסורי שביעית.

ויש להוסיף דגם שזה אחת לשבע שנים שאין זוכרים הדינים כ”כ, מחמת שעובר הרבה זמן. וכן כתב מרן הגרנ”ק זצ”ל בס’ חוט שני (שביעית עמ’ ו’) בהסכמה וז”ל: הנה גם בהלכות הנוגעות תמיד ורגילים בהם הזהירו הפוסקים כי כמה צריך ללמוד הלכות שנוגעות רק אחת לשבע שנים גם מי שלמד בשמיטה שעברה והרי השכחה מצויה וכל שכן בהלכות אלו שאנחנו שבי גולה ואין לנו על זה מסורת מדורות קודמים והרי הם כחדשים בעיני רבים וכו’ לכן מוטל עלינו בערב שביעית לקבוע לימוד ליחדי ולרבים במסכת שביעית והלכותיה ללמוד ע”מ לעשות ולקיים עכ”ל.

ועוד י”ל בגודל החיוב לדעת את הלכות שמיטה ביותר י”ל ע”פ מש”כ בס’ חרדים (פרק נו) וז”ל: וכל הבאים לדור בארץ ישראל חייבים להזהר מאד מאד בשמיטה, ובכל המצות התלויות בארץ ישראל, כשם שהיו זהירים לקיימם האמרוראים הדרים בה, כדאיתא בירושלמי כדי שלא תהא מצות הדירה בארץ ישראל באה בעבירה של ביטול המצות התלויות בה ונמא הפסדן יותר על שכרן ואלהי ישראל יעזרנו לקיימן אמן עכ”ל, והביאו השל”ה הקדוש בשער האותיו (אות קוף אות קיד), וכן ללפי מש”כ הגאון הסטייפלר בספר חי עולם (ח”ב ח) שכתב, ועוד מעניין שמירת השבת, היא שמיטת הארץ, שכתוב בה שבת לה’ והוא ענין קדוש ונרא מאד, ובודאי שמירת שמיטת הארץ לכל דיניה כהלכתן הוא תיקון נורא ועצום על קלקול האמונה רח”ל עכ”ד, וא”כ י”ל דהוא חובה גדולה.

וראה עוד בס’ ארחות רבינו (ח”ב עמ’ שיז) כשלמד עם הסטייפלער זצ”ל כל סוגויות והלכות שביעית, החל מתשעה חודשים לפני שנת השמיטה, וסדר לימודם היה בתחילה למדו את הסוגיות בתלמוד הבבלי בעניני שביעית, משניות מסכת שביעית עם הר”ש, תלמוד ירושלמי מסכת שביעית, וכן כל הסוגיותהמפזורות בירושלמי השייכות לשביעית, כל הלכות שביעית ברמב”ם, וספר חזו”א, ובכל יום למדו משך שעה עד שעתיים ונמשך לימודם אל תוך השנה השביעית כמעט עד סופה,

ובס’ מעשה איש (ח”ז עמ’ קעז) הובא על מרן החזו”א זצ”ל היה רגיל לומר כי אחרי שהלימוד מביא לידי מעשה ראוי ללמוד בשנה של ערב השמיטה את מסכת שביעית בבירור וליבון הסוגיות והעניינים להלכותיהן ועל ידי זה תבוא ההתעוררות לשמירת פרטיה בעתה ובזמנה בבוא המועד של שנת השבע וזכורנו שאמר בערב שנת השמיטה האחרונה לימי חייו בקיץ שנת תשי”א שהלימוד בהלכות שביעית בשנה ההיא הוא במלוא השקידה וההתמדה בבבי מדרשא בכמה ישיבות וכוללים ועי”ז בוודאי תישמר שנת השביעית במלוא עצמה בקדושתה בכל פרטיה ודקדוקיה

ומרן הגרע”י זצוק”ל כתב בקול קורא שהתפרסם לפני שנת המשיטה תשמ”ז, וז”ל: עם התקרב שנת השבע שנת השמיטה וכו’ יש להתכונן להזהר בקדושת פירות שביעית וללמוד דיני  השביעית בכדי להיות בין המדקדקים במצות השמיטה וכמו שאמרו חז”ל גבורי כח עושי דברו אלו שומרי שביעית וכו’ והו”ד בשו”ת יביע אומר ח”י עמ’ שפד, וע”ע בס’ ילקו”י שביעית עמ’ ה. וראה עוד בספר ירחי כלה שביעית עמ’ קמא במאמרו של הגר”מ גרוס שליט”א שי’ל ע”פ מש”כ באבני נזר במכתבו משנת תר”ע שלימוד הלכות שביעית זה גם תיקון כללי על החטא הקדום שגלינו מארצנו בעוון השמיטה וגם הלימוד בהלכות שמיטה נחשב כאילו מקיים את השמיטה בפועל וכמו שאמרו חז”ל לגבי קרבנות בסוף מנחות דף קי ע”א כל העוסק בתורת חטאת וכו’ ומתקן סיבת גלות וכו’  יעו”ש.

לימוד ההלכות אף לבני חו”ל – והנה אף בחו”ל שאין נוהג דין שמיטה יש ללמוד הל’ שביעית, כן כתב הגאון מחאסלאוויץ זצ”ל בספרו שנת השבע שאפילו בחו”ל שאין נוהג שם שמיטה כלל יש לעסוק בהלכות שמיטה כי בכל דבר  עלינו לתקן את שיחתנו ויען כי העון הזה גרם להגלות מארצנוו שממת אדמתינו החיוב על כל איש ישראל לתקם הון הגדול הזה אם בכח ואם בפועל היינו למי אשר ברכו ה’ באחוזת נחלה וכו’ ואשר אין לו וכ’ כל אחינו שבגולה בלימוד הלכה אשר מקובל אצלינו מדברי חז”ל וכו’ ובפרט בעת הזאת עקבתא דמשיחא אשר אנו מקוים לו יתברך שמו כי לעת ערב יהיה אור ונזכה למצות שמיטה ויבולות שנשב בטוח על אדמתינו ובבנין אפריון תחזינה עינינו אמן כן יה רצון עכ”ל

והו”ד בקובץ מבקשי תודה (ג’ תשנ”ה סימן קצה עמ’ תמח) יעו”ש עוד מה שעוררו בזה. וכן כתב הגר”מ שטרנבוך זצ”ל ס’ שמיטה כהלכתה, ויש להוסיף דהרי קימ”ל בגמ’ במנחות דף קי כל הלומד מנות כאילו הקריב וכו’ וא”כ י”ל דה”ה הכא. ולכן בני חו”ל שאינם יכולים לקיים ההלכות, עכ”פ ילמדו את ההלכות. וכן ראיתי שהביאו בגליון דברי שיח (תשפ”א) בשם מרן הגרח”ק שליט”א שיש ללמוד את הלכות לחו”ל.

עוד בענין לימוד הלכות שמיטה איתא בגמרא בקידושין דף מ’ ע”ב, וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובים בעליית בית נתזה בלוד, נשאלת שאלה זו בפניהם תלמוד גדול או מעשה גדול, נענה רבי טרפון ואמר מעשה גדול, נענה ר”ע ואמר תלמוד גדול נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה, תנא רבי יוסי אומר גדול תלמוד שקדם לחלה ארבעים שנה, לתרומות ולמעשרות חמישים וארבע, לשמיטה ששים ואחת, ליובלות מאה ושלש, והביאו שהקשה השבט הלוי זצ”ל בשיעור על הלכות שביעית שמבואר כאן בגמרא שגדול תלמוד של הלכות שביעית שקדם לשמיטה ס”א שנה, וא”כ כאשר מתחילים ללמוד הל’ שמיטה כמה חודשים לפני שנת השמיטה אינו מוקדם.

חיוב לימוד הלכות שמיטה מחמת ריבוי הדינים – עוד יש לעורר שמלבד האיסור של עבודה בקרקע בשמיטה שאינו שייך לכולם, הרי יש דינים מרובים בענין קדושת פירות שביעית, וכמו שכבר כתבו תוס’ בסוכה דף לט ע”א) וז”ל: ואין מספר לדינים ולאיסורים שיש בפירות שביעית שצריך לנהוג בהן קדושת שביעית עכ”ל.

וששאלתי להגאון רבי עמנואל טולדינו שליט”א בעמ”ס עוטה אור בהל’ שביעית שבס’ עטה אור כתב שיש דין שואלין ודורשין אף בהלכות שביעית,  והשאלה היא כמה זמן צריך ללמוד הל’ שביעית לפני זה, שלושים יום, או חצי שנה, או שנה שלימה. ואמר לי, אין לזה שיעור שהרי זה לא מוזכר בבבלי הל’ שביעית, ומדברי רבינו נראה שיש חיוב ללמוד כל אחד לפי הענין. עכ”ד, וכן הוא נוהג ללמוד שביעית כבר חצי שנה לפני, ושמעתי ממנו כבר כמה שיעורים בבין הזמנים פסח תשפ”א.

לימוד הלכות שביעית מציל מן המגיפה ומצרות ורעות

הנה לימוד הל’ שביעית מציל מן הכל, וכמ”ש להביא בס’ בדידי הוי עובדא (עמ’ תקצ) כתב שבעת האסון הנורא של חטיפת שלושת הבחורים הי”ד בקיץ שנת תשע”ד בא לפני מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי שליט”א  אחד מהסבים של הבחורים החטופים  ושאל מה עליו לעשות בעת כזו עבור החטופים ועבור משפחותיהם השרויים בצרה נוראה, והשיב לו מרן  הגרח”ק שליט”א, עצתי כי הנשים יקדימו להדליק זמן הדלקת נרות שבת ודש, הגברים ילמד הלכות שמיטה.

וכן רשכבה”ג מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי שליט”א כתב במכתבו בחג הסוכות תשפ”א, וז”ל: והנה כעת התחלנו שנה השישית שהיא שנה לפני שמיטה, ששואלין ודורשין בהלכות שמיטה, אני מציע ללמוד כל יום שתי הלכות ברמב”ם הלכות שמיטה ויובל, וזה יהיה סגולה גדולה לינצל מכל הצרות, וזה יקרב את הגאולה, כמו שאמר החזון איש זללה”ה דהא דאמרינן במוצאי שביעית בן דוד בא, הכונה, אם ישמרו שביעית, ואם ילמדו ידעו איך לשמור, ונזכה שיתקיים בנו הבת קול שיצאה במוצאי יום כיפור לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוקים את מעשיך. ע”כ מכתבו.

ובאור לכ”ט בשבט נערך מעמד אצל מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי לרגל סיום מחזור הלימוד של שתי הלכות ברמב”ם, הלכות שמיטה ויובל. ולפני המעמד נשאל מרן הגרח”ק שליט”א מה העצה להתמודד עם המגיפה שגורמת לנפגעים רבים רח”ל, והשיב “ללמוד הלכות שביעית”.  מרן נשאל שוב מדוע הלכות שביעית מסוגל בתקופה הזו והשיב : “כי שמיטה מצילה מצרות”.  מרן שר התורה הוסיף שכדאי ללמוד עם הרמב”ם את החזון איש, למרות הקושי, “שלא יהיו עצלים”,  ע”כ לשון קודשו.

מאת: הרה”ג רבי יוסף אביטבול שליט”א

הוסף תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.