1. בית
  2. /
  3. שמיטת כספים
  4. /
  5. שאלות ותשובות מרן הגר"ח...
שאלות ותשובות מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בהלכות שביעית במועדים

שאלות ותשובות מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בהלכות שביעית במועדים

שאלות ותשובות מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א

בהלכות שביעית במועדים

נערך עם הוספות ומראי מקומות על ידי הגאון רבי מתתיהו גבאי שליט"א

מח"ס בית מתתיהו ומועדי הגר"ח ושא"ס

ברכת אילנות על עץ שניטע בשביעית

שאלה: אם אפשר לברך ברכת האילנות על עצים שניטעו בשמיטה. תשובה: מצוה הבאה בעבירה. וכ"כ בשו"ת אור לציון ח"ג פ"ו ס"ג, דאין לברך, ובס' הליכות שלמה פסח פ"ב ס"ד מתיר לברך על אילן שמור ונעבד בשביעית עי"ש, ובשו"ת עומק ההלכה ח"ב ס' כ"ז ובשו"ת שארית אברהם ח"ג ס"ד או"ג ובס' כאייל תערוג יו"ד עמ' שע"ב ובשו"ת משנת יוסף ח"ט ס' ס"ז ובס' הליכות אמרי סופר ח"ב עמ' ל"ח ובס' פרח מטה אהרן ס' ל"ב ובס' מעשה חמד הנדמ"ח פי"א, ובס' שיח השמיטה פי"ב ס"ה.

שואלין ודורשין קודם שנת השביעית

שאלה: אם קודם שנת השביעית איכא לדין שואלין ודורשין ל' יום קודם ללמוד הל' שביעית. תשובה: כן. וכן הביאו בס' דיני שביעית השלם סוף פכ"ו מס' שנת השבע, וע"ע בס' גיבורי כח עמ' ע', וכ"כ בס' עוטה אור שביעית בשם בעל אבי עזרי זצ"ל עי"ש, ומש"כ בזה בבית מתתיהו ח"ב בפתיחה אות י'. עי"ש, ובס' אמרי שפר שביעית עמ' ב', ועי' בשו"ת כפי אהרן ח"ב ס' י"א שיש ענין ללמוד בשביעית הל' שביעית מדין הל' חג בחג יעו"ש. בהנ"ל שאלה: כמה זמן יש ללמוד הל' שביעית שלושים יום, או שנה. תשובה: שנה. בהנ"ל שאלה: מהו המקור ללמוד הל' שביעית שנה, אולי ל' יום כמו במועדים. תשובה: אין מספיקין. ובס' אורחות רבינו ח"ב עמ' שי"ז שהקהילות יעקב זיע"א למד הל' שביעית קודם השביעית תשע חודשים עי"ש, ומה שהשיב ע"ז מרן, במועדי הגר"ח ח"ב תשו' ס"ה עי"ש.

בדיקת חמץ בשמן שביעית

שאלה: אם מותר להדליק נר לבדיקת חמץ בשמן שביעית. תשובה: לא. ובס' ההנהגה בפירות שביעית פי"ג ס"ו כתב שמותר להדליק בשמן שביעית ואי"ז הפסד, שמשתמש בשמן לצורך הבדיקה, ועי' בדרך אמונה פ"ה משמיטה ויובל ה"ח ס"ק ק"ג, שהתיר להדליק משמן שביעית לנר שבת, ואולי לענין בדיקת חמץ בשמן שביעית אין להדליק עפמש"כ השו"ע או"ח ס' תל"ג, דאין בודקין כלל חמץ בשמן, והמשנ"ב שם, שיש דיעות באחרונים אם מועיל בדיעבד עי"ש.

שריפת חמץ בשביעית

שאלה: אם מותר לשרוף חמץ שיש בו תערובת שביעית. תשובה: יתכן שמותר וצ"ע. ועמש"כ מרן, בדרך אמונה פ"ה משמיטה ויובל ס"ק כ"ה, ומש"כ בזה בשו"ת משנת יוסף ח"א ס' ט"ו חי"ג ס' שט"ז, ובשו"ת מגדנות אליהו ח"ד ס"ח ובשו"ת שואלין ודורשין ח"ח ס' ס"א, ובס' מועדי ישראל פסח ס' מ"א ובס' כאייל תערוג יו"ד עמ' שע"ח ובשו"ת אבני דרך ח"י ס"מ עי"ש, ומש"כ בזה בבית מתתיהו ח"ג סימן ב' אות ז'.

הפסד פירות שביעית בארבע כוסות

שאלה: בירושלמי פ"י מפסחים ה"א, מיבע"ל מהו לצאת ארבע כוסות ביין שביעית, ויש שביארו כיון שאסור לאכול פירות שביעית אכילה גסה, ארבע כוסות ששותה בזה אחר זה ואין נהנה הוי כהפסד פירות שביעית. תשובה: למה אין נהנה בודאי נהנה. כן ביאר ספק הירושלמי בס' מנחת אשר שביעית ס' ל"ח עי"ש, ומש"כ לדחות זה בבית מתתיהו ח"ג ס"ד אות ג'.

שונא יין שביעית לארבע כוסות

שאלה: בשו"ע או"ח ס' תע"ב ס"י, מי ששונא היין צריך לדחות בעצמו, אם זהו גם ביין שביעית, די"ל שהוי הפסד פירות שביעית וכאכילה גסה דאסור בפירו"ש. תשובה: גם בשביעית ובדרך אמונה פ"ה משמיטה ויובל סק"ב דאסור לאכול אכילה גסה בפירו"ש עי"ש, וכ"כ בס' תורת הארץ פ"ח אות מ"ו, וע"כ עפ"ז דשונא היין ל"ה כאכילה גסה שאסור.

ארבע כוסות ביין שביעית

שאלה: יש שפירשו ספיקת הירושלמי ריש ערבי פסחים, מהו לצאת ארבע כוסות ביין של שביעית, משום שאין עושין מצוות חבילות חבילות, כיון דאיכא מ"ע דאכילת פירות שביעית, וצ"ע דא"כ מ"ט לא הסתפק גם בקידוש. תשובה: זה בכלל השאלה. ועמש"כ בזה בבית מתתיהו ח"א ס"ב אות ט"ו, ועמש"כ מרן בביאור הירושלמי באופ"א, בס' שיח השדה ח"ג שקלים ח' ע"א. וראה עוד לגבי ארבע כוסות ביין שביעית, בספר פרדס יוסף החדש, לידידי הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, על הגדה של פסח (אות צ').

יין של שביעית בעשר המכות

שאלה: אם מותר להטיף יין של שביעית לתוך מים בזמן שאומר עשר המכות, שמפסיד היין. תשובה: ישתה את זה אח"כ. ועמש"כ בזה לענין שביעית בשו"ת משנת יוסף ח"ב ס"מ חי"א ס' פ"ב ובשו"ת ציץ אליעזר ח"ו ס' ל"ג, ובס' חוט שני פסח פי"ז סק"י ובס' דרך אמונה פ"ה משמיטה ויובל צה"ל ס"ק י"ט, ובשו"ת רבבות אפרים ח"ב ס' קל"ז ובס' השמיטה פ"ז הערה 4 ובס' הליכות שלמה פסח פ"ט ס' ל"ה ובס' אשרי האיש ח"ג עמ' ת"ב ובשו"ת משנה הלכות חי"ט סו"ס רמ"ח, ובס' מועדי ישראל פסח ס' פ"ג ובספרו אמונת ישראל ח"א ס' כ"ג, ובס' הנהגות רבינו עמ' רט"ו שהגריש"א זצ"ל לא שפך בשביעית עי"ש, ובספר גם אני אודך תשובות הגרח"ש סגל, חלק ג' סימן ע"ז עיין שם, ומה שהשיב מרן בספר גיבורי כח עמ' רל"ד, ומש"כ בקונ' ימי השביעית עמ' ע"ח, ובספר פרדס יוסף החדש, לידידי הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, על הגדה של פסח (אות צ'). בהנ"ל שאלה: כתב לי מרן, שיכול לשתות יין ששפך באמירת עשר המכות בשביעית, וצ"ע ממש"כ בהגדש"פ קה"י [עמ' 559], שהקהילות יעקב, בשביעית לא שפך היין שלא רצה להפסידם, ומ"ט לא שתה. תשובה: משקים אותו לגוי. וכ"כ בס' אלא ד' אמות של הלכה פמ"ו ס' י"ז בשם מרן, שמשקים אותו לגוי עי"ש, ועי' בכף החיים ס' תע"ג ס"ק קס"ה שאין לשתות אחרי ששפך עשר המכות עי"ש, והחק יעקב ס' תע"ג ס"ק ל"ז, שלא נהגו במקום הפסד, וא"כ י"ל דבשביעית דהוי הפסד רשאי לשתות וצ"ע, ומש"כ מרן דמשקים אותו לגוי, עמש"כ על זה בס' בן ציצית הכסת להג"ר שמואל כהן ענף ז' ס"ק קצ"ו עי"ש.

שהחיינו בין המצרים על פירות שביעית

שאלה: אם יש לו בבין המצרים פירות שביעית, אם יברך ע"ז שהחיינו די"ל דלא יחמיץ המצוה. תשובה: יתכן. ועמש"כ בזה בשו"ת מחקרי ארץ [שעיו] ח"ג ס' ק', ומש"כ ע"ד מרן בס' שהחיינו פי"ח ס' כ"ה דס"ל דאיכא מ"ע דאכילת פירו"ש, ומש"ה שפיר י"ל דלא יחיץ המצוה, ואולם מרן בדרך אמונה פ"ה משמיטה ויובל סק"ח נקט כהחזו"א דליכא מ"ע באכילת פירו"ש עי"ש.

אתרוג של שביעית

שאלה: בסוכה ל"ט, דשרי ליקח אתרוג של שביעית למצוה, וצ"ע מ"ש מאתרוג תרומה דאין ליטול שעי"ז מפסידה כמבו' בסוכה ל"ה, וע"כ מוכח דרק בתרומה איכא דין לשמור הפסד ולא בשביעית ודלא כמש"כ החזו"א שביעית ס' י"ד סק"ד. תשובה: פסידא החוזרת. ובדרך אמונה פ"ה משמיטה ויובל ה"ז בביהו"ל תירץ דשרי אתרוג שביעית דאל"ה לא היו אתרוגים בשביעית, ולא יקיימו המצוה, וכן תירץ בס' חוט שני שביעית עמ' רע"ב, ועמש"כ לתרץ בשו"ת ציץ הקודש קו"א ס' י"ד או"ג, ובתורה תמימה פר' בהר אות כ"א ובשו"ת שערי דעה ח"ב ס"ח, ובשו"ת משנת יוסף ח"ד ס' י"ז ובס' תורת הארץ פ"ח ס"ק ל"ט ובשו"ת בינת הלב ס' י"א, ובס' משאת המלך ויקרא ו' ו', ובשו"ת בנין שלמה ח"ב עמ' תצ"ז ובס' כל מקדש שביעית להגר"א שלזינגר ס' כ"ג ובספרו אלה הם מועדי סוכות ס' נ"ג ובס' בית דוד הל' שביעית ח"ב ס"ו ובשו"ת הר צבי ח"ב זרעים ס' נ"ד ובס' השמיטה פ"ח סוף הערה י"ד ובס' מקראי קודש סוכות ח"ג ס' כ"ד כ"ו ובס' שרשי אילן שביעית ס"ו, ובס' באר אברהם להגר"א בנדיקט זצ"ל סוכה ל"ט, ומה שכתבנו בזה בבית מתתיהו ח"ג ס"ד אות ד' ובס' כ"ב אות ב', ובספר גם אני אודך מתשובתי, חלק א' סימן כ' עיין שם.

להצהיב אתרוג בתפוחי שביעית

שאלה: אם מותר להצהיב אתרוג בתפוחים שיש בהם קדושת שביעית. תשובה: אין ראוי. ובס' גיבורי כח עמ' 458 השיב מרן אם מותר להצהיב אתרוג בתפוחי שביעית, והשיב לא, ובס' פירות שביעית להגר"צ כהן זצ"ל פכ"ב ס' כ"ח הביא בשם מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל שמותר להצהיב עי"ש ומש"כ בזה בס' אמונת ישראל ח"ב ס' ל"א סק"ה ובס' מעדני יום טוב להג"ר יו"ט זנגר שביעית סו"ס ז' ובקונ' ימי השביעית עמ' י"ח בשם הגרב"צ פלמן זצ"ל דשרי, וכ"ב לי הג"ר שמאי גרוס בעל שבט הקהתי, ובס' כשחר אורך עמ' ש"ג בשם מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל דנשאל אם מותר להצהיב אתרוג בתפוחי שביעית והשתומם על השאלה, שהרי אין מפסיד הפירו"ש, ובדעת מרן י"ל עפמש"כ בשו"ת מנחת פרי ח"א ס' צ"ו, דיש לומר דכל שעושה שימוש אחר מלאכלה, הוי בכלל ולא לסחורה, עיין שם.

אתרוג שמור לנטילת ארבעת מינים

שאלה: אם מותר ליקח אתרוג למצוה כשהבעלים שמרוהו שלא יקחו מהעץ, לד' מינים. תשובה: כן. וכן הביא בשם מרן, בס' שיח השמיטה פ"ט ס"ט עי"ש, ובדרך אמונה פ"ד משמיטה ויובל ס"ק צ"א, ומש"כ בזה בס' נתן פריו שביעית פ"א משמיטה ויובל הי"ב עמ' פ"א, ובשו"ת אגרות משה ח"א או"ח ס' קפ"ו, ומה שהשיב מרן בס' אמונת ישראל שביעית ח"ב סו"ס י"א עי"ש.

נטל מאתרוג של אוצר בית דין ולא שילם

שאלה: נטל אתרוג מפרדס שבטיפול ב"ד בשביעית, ונתבע לשלם עבור ההוצאות ולא שילם, אם הוי לכם. תשובה: לא יצא. ובס' חוט שני שביעית עמ' שפ"ד שיצא, וכ"כ בתשו' והנהגות ח"ו ס' קמ"ז עי"ש, ומש"כ בזה בשו"ת משנת יוסף חי"ג ס' ש"ד ובשו"ת שואלין ודורשין ח"ח ס' פ"ב, ובס' פירות שביעית פ"ט ס' ל"ב, שהסתפק בזה הגריש"א זצ"ל עי"ש, ומש"כ בזה בבית מתתיהו ח"ב ע' רצ"ב יעו"ש.

נוי לסוכה מפירות שביעית

שאלה: אם מותר לתלות נוי סוכה מפירות שביעית. תשובה: כמדומה שאין ראוי. ועמש"כ להתיר בשו"ת להורות נתן ח"ג ס' ל"ו ובשו"ת מנחת יצחק ח"י ס' קי"ט ובשו"ת משנת יוסף ח"ד ס' י"ז ובס' הליכות שלמה סוכות פ"ז ס' כ"ג ובשו"ת שבט הלוי ח"ז ס' נ"ז ובס' חוט שני שביעית פ"ה ה"ז עמ' רל"ז, ובשו"ת נתיבות אדם ח"א ס' ע"א ובס' חשוקי חמד ב"ק ק"א ובס' הסוכה השלם עמ' שס"ג ובקונ' ימי השביעית עמ' ובס' בית דוד שביעית ח"ב פ"ז ס"ו ובס' לקט הלכות להגרח"ש סגל ח"ב עמ' רכ"ה ובס' משנת המועדים להגר"א גרבוז עמ' קנ"ב ובשו"ת אבן פנה ח"ב ס' קנ"ו ובשו"ת מנחת פרי ח"א ס' צ"ו ובס' קובץ הלכות להגר"ש קמנצקי סוכות פי"ד ס"י ובשו"ת חיי הלוי ח"י ס' קע"ט ובשו"ת דברי אור ח"ג ס' ל"ה ובס' מעדני יום טוב להג"ר יו"ט זנגר ח"ג ס' כ"א ובס' פירות שביעית להגר"צ כהן זצ"ל פכ"ב ס' י"ח ובס' שבת מנוחה פי"ד ס"י ובספר גם אני אודך תשובות מבעל משנת אהרן, על סוכות, חלק ב' סימן כ"א, ובס' ההנהגה בפירות שביעית עמ' ל"ה עי"ש.

נר חנוכה בשמן שביעית בשוגג

שאלה: אם הדליק בטעות בשמן שביעית בשוגג אם יצא ידי חובתו. תשובה: מצוה הבאה בעבירה בשוגג. ועמש"כ מרן בדרך אמונה פ"ה משמיטה ויובל ס"ק מ"ט דאסור להדליק נר חנוכה בשמן שביעית עי"ש, ובשו"ת משנת יוסף ח"א ס' כ"ו ומה שכתב בספר גם אני אודך תשובות הגרח"ש סגל, חלק ד' סימן קפ"ה, ומה שהארכנו בזה בבית מתתיהו ח"ג ס"ד, ולענין שוגג עי' בס' חוט שני פסח עמ' שכ"ז עי"ש. וראה עוד בענין הדלקת נרות חנוכה בשמן שביעית, בארוכה, בספר פרדס יוסף החדש, לידידי הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, על חנוכה, (אות תקס"ז).

לבסומי ביין שביעית כשמקיא היין

שאלה: אם מותר לקיים מ"ע לבסומי ביין של שביעית אם מיד מקיא היין. תשובה: לא. ובס' אשיחה ח"א עמ' שנ"א השיב ע"ז מרן, כיון שמתכוין לשתיה מותר, ולא דמי לאפקטזין עי"ש. ומש"כ בזה בס' חשוקי חמד נדרים מ"ד ע"א ובס' כרם אליעזר שביעית ס' ל"ו, ובס' מיני מעדנים פורים סו"ס כ"ו ומה שכתבתי בזה בבית מתתיהו ח"ג ס"ד אות ג', ובספר גם אני אודך מתשובתי, חלק ב' סימן י' עמוד קכ"ט, ומש"כ בשו"ת אבני דרך חי"א ס' ק"ז עי"ש, ובקובץ מה טובו אהליך יעקב, חלק י"ב עמוד ט"ז, בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

ליתן לשיכור יין שביעית

שאלה: אם מותר ליתן לשיכור בפורים יין שביעית אחר שכבר השתכר או שהוי הפסד פירות שביעית. תשובה: אסור. ובס' חוט שני יו"ט וחוה"מ עמ' שס"ה, ס"ל למרן הגר"נ קרליץ זצוק"ל, שאם נהנה מהיין מותר ואם הוא שיכור ביותר אסור שהוי כשתיה גסה, ועי' בס' אור החמה להגר"ז קרויזר זצ"ל שקלים ט', שפירש ספק הירושלמי מהו לצאת ארבע כוסות ביין שביעית דחיישינן שמא השתכר עי"ש, ומש"כ בזה בבית מתתיהו ח"ג ס"ד אות ג' עי"ש.

משלוח מנות מפירות שביעית

שאלה: אם מותר לשלוח משלוח מנות מפירות שביעית. תשובה: עמש"כ בדר"א פ"ו משמיטה ה"י. ודעת מרן שם להחמיר, ואולם בס' אורחות רבינו ח"ב עמ' של"ד מובא שהקהילות יעקב זיע"א הקל בזה ועמש"כ בזה בצפנת פענח פ"ב ממגילה הט"ו, ובשו"ת תורה לשמה ס' קצ"ג ובשו"ת מנחת יצחק ח"ג ס' נ"ז ובס' משנת יעבץ או"ח ס' פ' ובשו"ת משנת יוסף ח"א ס' כ"ז ובשו"ת להורות נתן חי' ס' נ"ז ובשו"ת רבבות אפרים ח"ז עמ' תמ"ו ובס' חוט שני פ"ו משמיטה ובשו"ת שבט הלוי ח"ז ס' קפ"ג ובשו"ת משנה הלכות חי"ח ס' שפ"ה ובשו"ת מנחת פרי ח"א ס' צ"ד ובס' מעדני סופר ח"ב ס' קי"ג ובס' אשרי האיש ח"ג מועדים עמ' שי"א ס"ז, ובס' הליכות אבן ישראל ח"ב פסק ס"ח, ובס' אמונת ישראל ח"א ס' כ"ח, ובס' אמרי יעקב ס"ו ס"ק מ"ה, ובס' בית דוד שביעית ח"ב פ"ט ס' י"ד, ובס' שיח השמיטה עמ' צ"ו ובשו"ת תולדות יצחק ח"ב ס' כ"ב, ובס' מיני מעדנים ס' כ"ו, ומש"כ בזה בבית מתתיהו ח"ב ס"ד, ומה שהשיב מרן בספר נזר החיים עמ' קמ"ח עי"ש. ובקובץ מה טובו אהליך יעקב [היוצא לאור על ידי ידידנו הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א] חלק ח' עמוד קכ"א.

שלח משלוח מנות מהיתר המכירה

שאלה: שלח משלוח מנות מפירות התר המכירה למי שמשתמש בהיתר המכירה אם יצא ידי חובת משלוח מנות. תשובה: לא. ועמש"כ בזה בשו"ת משנת יוסף ח"י ס' קל"ג ובשו"ת ברכת ראובן שלמה ח"ג ס' ע"ד ובשו"ת דברי בניהו חכ"ג ס' ס"ט ובשו"ת בית העזרי להגר"ע בסיס זצ"ל ח"ד ס' צ"ה, ובשו"ת מנחת פרי ח"ו ס' קכ"ה אות ג' ובשו"ת תשובות ישראל ח"ה ס' נ"א ובקונ' שערי יושר להגר"א חנניה זצ"ל פורים עמ' 89 ומה שכתבנו בזה בבית מתתיהו ח"ב ס"ט אות י"ד עי"ש, ובשו"ת אבני דרך חי"א ס' ק"ד ובספר פרדס יוסף החדש על פורים, לידידי הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, עמוד תפ"ה, עיין שם, ועמש"כ מרן בדרך אמונה פ"ד משמיטה ויובל ס"ק רי"ג דההתר מכירה לא שוה כלום יעו"ש.

קדימה לפירות שביעית

שאלה: אם יש דין קדימה לברך קודם על פירות שביעית מפירות שאינם של שביעית. תשובה: מסתבר. ובתשובת מו"ר מרן הגרב"ד פוברסקי לידידי הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א שחקר שאלה זו, והובא דבריו בקובץ יתד המאיר אלול תשע"ה ס' ק"ט, השיב על זה, דאם חביבין עליו אכילת פירות שביעית מחמת קדושתן הרי יש דין קדימה בברכות לחביב עי"ש, ועיין עוד מה שכתבו בזה תשובות למח"ס גם אני אודך: בשו"ת שואלין ודורשין ח"ח ס' פ"ו אות ב' ובשו"ת משנת יוסף חי"ג ס' ש"ב אות ב' ובספר כרם אליעזר שביעית ס' ל"ג, ובספר גם אני אודך תשובות הגרמ"ר שעיו, חלק א' סימן נ"ח, ובשו"ת תשובות ישראל ח"ב ס' י"א ובשו"ת אבני דרך חי"ב ס' קמ"א ובשו"ת דברי בניהו חכ"ה ס' ס"ב, ובספר גם אני אודך תשובות הגר"מ חליוה חלק ג' סימן ל"ב, ובשו"ת ודרשת וחקרת ח"ו חו"מ ס' כ"ו אות ב' עי"ש. ועיין עוד בספר גם אני אודך תשובות הג"ר אדיר כהן, חלק א' סימן ח' אות ט', אם יש ענין לברך ברכת אילנות על אילן שיש בו קדושת שביעית עיין שם.

כתיבת פרוזבול בחול המועד

שאלה: אם יכול לכתוב פרוזבול בחוה"מ כשיכול למסור לב"ד בעל פה. תשובה: מתני' הי"א. ועמש"כ בזה בשו"ת ציץ אליעזר ח"ה ס' י"א ובשו"ת משנת יוסף ח"ד ס' ל"א, ומש"כ בשם מרן בס' שיח השמיטה פכ"ב ס' ס"ד, וע"ע בחשק שלמה מו"ק י"ח ע"ב ובשו"ת ביכורי שלמה ח"א השמטות לאו"ח ס"ה, ובס' נטעי גבריאל הל' שמיטת כספים ופרוזבול פכ"ב ס"ה, ובשו"ת צמח יהודה ח"ג ס' קמ"ה, והנה הרמב"ם השמיט להך הלכתא דכותבין פרוזבול בחוה"מ, וכן הקשה האדר"ת בס' בני בנימין פ"ז מיו"ט, ואולי משום דס"ל דמתני' איירי רק כשאין יכול למסור בעל פה

הוסף תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.