דין יבולי נכרי

דין יבולי נכרי

דין יבולי נכרי

א. יבולים הגדלים בשדות הנמצאות בבעלות נכרי בארץ ישראל, אין נוהגים בהן כל דיני שביעית.

ויש אומרים שקדושת שביעית נוהגת בהם, אך אין בהם חובת ביעור ויש אומרים שאף חובת ביעור יש בהם.

אולם הכל מודים שגזירת ספיחים לא חלה בשדות נכרים. והעיקר להלכה כדעה ראשונה שאין נוהגים כלל דיני שביעית בשדות נכרים, וכן מנהג ישראל מקדמת דנא ומנהג ישראל תורה הוא. ומרן השו"ע ובית דינו אף גזרו על כך בגזירת נידוי שאין לנהוג קדושת שביעית ביבולים הגדלים בשדות נכרים.

ב. ישראל שקנה יבול מן הגוי בשנה השביעית, וגמר מלאכתו נעשה בידי הישראל, כיון שקיי"ל להלכה שאין קדושת שביעית בפירות הגוי, על כן חייב הישראל להפריש תרומות ומעשרות כדין – אולם ללא ברכה. והמעשר שמפריש בשנת השמיטה הוא מעשר עני.

 

ג. אסור לישראל לעשות מלאכות האסורות בשביעית בשדות של נכרים , שהארץ בקדושתה עומדת (הגם שאין קדושת שביעית נוהגת ביבולים שגדלו בשדותיהם) ויש חולקים. ויש מי שכתב לחלק בין מלאכות הקרקע לבין מלאכות שהן בגוף הפירות כגון קצירה ובצירה, שיש להתירם אפילו ע"י ישראל.

חיזוק ידי הנכרי העובד בשביעית

ד. מותר בשביעית לחזק בדברים את ידי הגוי שעובד בשדה של גוי, כגון שרואה אותו חורש וזורע, יכול לומר לו: תתחזק! או, תצליח!, וזאת משום שהם אינם מצווים על שביתת הארץ, ומ"מ לא יסייע בידו. אבל ישראל שעובד באיסור בשביעית – אסור לחזק את ידיו. (וראה להלן בפרק יז שהרחבנו בדינים אלו). וראה עוד שכתבנו לגבי 'אמירה לנכרי' בשביעית, שהעיקר להלכה להקל בזה בזמן הזה, ולפיכך מותר להתקשר עם הנכרי בחוזה לקניית ירקות משדהו בשנה השביעית, אע"פ שידוע לנו שמחמת כן יעשה הנכרי מלאכה בקרקע שלו בשנת השמיטה לצורך אספקת הירקות.

ה. גוי ששכר קרקע מישראל בשנת השמיטה, כל דיני שביעית חלים על היבולים הגדלים בשדה זו, ואין להקל בזה כדין הגדל בקרקע השייכת לגוי, ויש שכתבו להקל בכל דיני שביעית ביבולים אלו.

ויש אומרים שנוהגת קדושת שביעית ביבולים אלו, אך אין בהם גזירת ספיחין, לא חובת ביעור ולא איסור סחורה.

והעיקר להלכה, נראה להחמיר כדעה ראשונה ולנהוג בכל דיני שביעית ביבולים אלו, מלבד ענין של ספיחין שיש לצדד ולהקל, וכן יש לנהוג באדמות שבבעלות ה'מינהל' ומוחכרות לגויים.

יבולי נכרי

הוסף תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.