מדוע טעה רב החובל הערבי?
מדוע טעה רב החובל הערבי?
“איזה יום יפה היום, יא אחמד”, אמר מועמר אל ראלי, קברניטה של אניית המשא המצרית, לסגנו. “תהיה לנו נסיעה טובה, נכון?”
“מן פאמק אילא לה’ – מהפה שלך, לאלוקים, יא מועמר”, השיב אחמד, “אתה רוצה לאכול בצל? כל האנייה מלאה בבצל”…
שניהם צחקו בלבביות ואחמד שאל: “מה חאל אוטאקסי אליומא? – מה מזג האוויר היום”?
“וואלה לא יודע, נקווה שיהיה בסדר” – השיב לו מועמר.
אוניית המשא המשיכה לשוט באיטיות במימי הים התיכון. הקברניט וסגנו ישבו נינוחים על הסיפון, בעוד שמלחי הספינה עבדו קשה בבטן האונייה, דואגים שההפלגה תהיה נעימה ובטוחה.
לפתע התקדרו השמיים בעבים וגשם עז ניתך ארצה. עננים אפורים כיסו את השמיים והסתירו את אור השמש. נוסעי הספינה ניסו להבין היכן הם נמצאים, אך לשווא.
רב החובל של ספינת המשא הורה למלחי האונייה לנוע בכוון מסוים, בדרך למצרים, אך הוא טעה. “תראו להיכן הגענו”, הצביע אחד ממלחי האונייה על הדגל המתנוסס על החוף הקרוב, “לא הגענו למצרים. הגענו לישראל!!”
“אוי ואבוי”, נבהלו אנשי הצוות, שהיו כולם אזרחי מדינה ערבית העוינת את ישראל. בהוראת קברניט אוניית המשא, הורידו הנוסעים סירת הצלה למים, ונמלטו בחסות החשכה. הספינה על כל מטענה נפלה שלל בידי משמר החופים של ישראל.
היה זה בשנת השמיטה תשי”ט. אנשי ועדת השמיטה לא חסכו במאמצים כדי לספק לשומרי שמיטה את כל הירקות הדרושים למחיה. אך למרות כל המאמצים, הם לא הצליחו להשיג בצל בכמות הדרושה עבור שומרי השמיטה, שמספרם הלך ורב.
אנשי ‘משמר החופים גררו את הספינה לחוף אילת ונדהמו לגלות שהאונייה נושאת עמה כמות ענקית של בצל, ולאחר השתדלות רבה סופק הבצל לשומרי השמיטה, שיכלו ליהנות מ’יבול נכרי שהופקר על ידי בעליו הערביים.
יהודי המאמין שהקב”ה משגיח על כל בריותיו, ויודע שאין אדם נוקף את אצבעו למטה, אם אין מכריזים על כך מלמעלה, יודע שבעיני בשר “טעה” אותו רב חובל ערבי בדרכו. אך במבט רוחני ודאי שדווקא ה”טעות” היא זאת שהוליכה את הבצל לדרך הנכונה.
(מעובד על פי קונטרס קדושת שביעית).
