גינה לשם מצוה
גינה לשם מצוה
כ”ק האדמו”ר מבעלזא רבי אהרן רוקח נודע כאיש קדוש. כל כולו היה שקוע בעבודת ה’, כסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. כשעלה הרבי זצ”ל ארצה והשתקע בתל אביב, ביקש שישתלו גינה בחצר ביתו שברחוב אחד העם וירכשו את כל הכלים הנחוצים למלאכת העידור, הניכוש וההשקיה.
אדמור”י בעלזא מעולם לא שתלו גינות במקום מושבם בחוץ לארץ, ובין החסידים רבו הניחושים על מטרתו של הרבי הקדוש בהכנת גנה זו. אף אחד לא הבין מדוע הרבי הקדוש מתעניין בטיפוח גינת ביתו. אולם אחר בקשתו של הרב אין להרהר ובו ביום הוזמן גנן שהתחיל מיד בעבודתו.
כשהודיעו לרבי שהגנן גמר את עבודתו וגינה ססגונית ומלבלבת מעטרת את חצר בית הרבי. ביקש הוא שהגנן ימשיך לטפל ולטפח את הגנה, כמקובל בגינות העיר.
עברה שנה, הגיעו ימי אלול, חרדת התשובה וחשבון הנפש ריחפה מעל כל הבאים לבית הרבי. בערב ראש השנה, בשעה שהמונים צבאו על פתח החדר וציפו לברכה לקראת השנה החדשה, קרא הרבי למשמשו וביקשו להודיע לגנן שזה יום עבודתו האחרון ואינו רוצה שימשיך בעבודתו במהלך השנה הקרובה.
כעת הבינו כולם מדוע דאג הרבי הקדוש לגינה בחצר ביתו.
“באחד בתשרי ראש השנה לשמיטין”, ומאחר שהשנה הבאה היא שנת השמיטה, שכר הרבי במשך כל השנה גנן שיעבוד בגינה, כדי שבבוא שנת השמיטה יקיים הרבי את מצוות “ושבתה הארץ שבת לה'”. על ידי הפסקת עבודת הגנן.
(מעובד על פי ספר “שלושת הרועים” וספר “במחיצתם” חלק ב)