1. בית
  2. /
  3. הדרכות לגינות בשמיטה
  4. /
  5. שמיטה בעציצים ואדניות בגן...
שמיטה בעציצים ואדניות בגן בבית ובחממה

שמיטה בעציצים ואדניות בגן בבית ובחממה

שמיטה בעציצים ואדניות בגן בבית ובחממה

הנחיות הלכתיות לשמיטה בעציצים

‘עציץ נקוב’ האמור להלן פירושו, או;

1. עציץ הנקוב בפועל בתחתיתו – בנקב שקוטרו לפחות 1 ס”מ (לחומרא),

אפילו אינו מונח ישירות על הקרקע אלא תלוי באוויר הקרקע.

2. עץ או שיח בעל גבעול נוקשה הגדל בעציץ חרס או ‘פלסטיק רך’ וכדומה,

אפילו שאינם נקובים כלל בתחתיתם, ואפילו תלויים באוויר הקרקע.

3. כל עציץ שאינו נקוב שנוף הגידולים שבו רואה את פני הקרקע.

 

‘עציץ שאינו נקוב’ האמור להלן פירושו, או;

1. כל הגדל בעציץ זכוכית, מתכת או פלסטיק קשה, שאין בו נקב בתחתיתו ואין נוף גידוליו רואים את פני הקרקע.

2. ירק או שיח קל, הגדל בעציץ פלסטיק רך או חרס (אבל לא הגדל בשקית נילון וכדו’), ואין נופו רואה את פני הקרקע.

 

  1. עבודה בשביעית בעציץ שאינו נקוב אסורה מדרבנן, ולכן כל הגידולים הנטועים בעציצים ואדניות הנמצאים בחצר, על הגג או במרפסת בלתי מקורה, גם אם אינם נקובים – הרי הם כאילו גדלו באדמה – ומותר לטפל בהם בהתאם לכללים הנאמרים עד כה בגינת הנוי בלבד.
  2. עציצים נקובים (וכל שכן אינם נקובים) המצויים בתוך הבית (‘בית’ האמור כאן הוא מקום מקורה ומרוצף), מותר לטפל בהם כרגיל בכל שנה, ואף מותר לשתול בתוכם שתילים חדשים. ויש הסוברים שבקומה הצמודה לקרקע (אפילו מרוצפת) אין לעבוד בעציץ נקוב, ואמנם די להניח תחתיו צלחת ברזל או פלסטיק כדי שיהיה מותר לטפל בעציץ כבכל שנה.
  3. הגדל בעציצים שאינם נקובים בתוך בתי גידול ובחממות מקורות ומרוצפות, בדרך כלל דינם כגדל בבית, ראה להלן בפרק זה בהלכות בהרחבה אות ט.
  4. מותר לנתק ולהפוך עציץ מנקוב לשאינו נקוב בשמיטה, ולכן מותר; להכניס הביתה עציץ מן הגינה או מהמרפסת, לקנות עציץ נקוב (ממשתלה שומרת שמיטה) ולהכניסו הביתה, או להניח עציץ על גבי מצע המנתקו מ’חיבורו’ לאדמה, וכדומה.
  5. אסור לחבר ולהפוך עציץ מאינו נקוב לנקוב, ולכן; אסור להעביר עציץ מהבית למרפסת הפתוחה לכאורה באופן זה לא מוגדר כעציץ שאינו נקוב לנקוב שהרי בל אופן ריצוץ חוצץ. לכן רק אם מתכוון להשביח אסור וכל שכן לגינה. ואף אסור להעביר עציץ נקוב ממקום למקום בגינה וכדומה.
  6. מותר להגיף או לפתוח חלונות במקום שמש, וכדומה, בפני העציצים שבבית. אבל אסור להסיר תקרה מעל עציצים שבחממה או במרפסת סגורה על מנת לחשפם לשמש.
  7. גידול בהדרופוניקה (גידולי מים) מותר בשביעית.

ויש אוסרים. וכשהדבר נעשה גם בתוך בית (מצוי ב’נבטים’) מותר לכתחילה בשביעית.

המלצות מקצועיות:

  1. עציצים ומכלים בחצר ובגינה נשקה כרגיל בשאר שנים (אפשר מרווח של יום יומים, לא יותר).
  2. דישון יעשה ערב שמיטה עם דשן בשחרור איטי לשנה.
  3. גיזום במידה והדבר נחוץ יעשה כמו לכל הגן.

ההלכות בהרחבה

עציצים שבבית ובחממה:

א. יבולים הגדלים בקרקע בתוך בית ממש (= מבנה קבע המכוסה גג אטום, וגובהו מעל 10 טפחים (כמטר אחד),

וראוי שיהיה המבנה בעל דפנות לפחות בגובה עשרה טפחים) – אין על הירקות והתבואה הגדלים שם איסור ספיחין,

ויש המקלים אף שלא לנהוג כל דיני שביעית בתוך בית. אמנם כל זה בבית ממש

(כיום משתמשים במבנים ממש בגידול פטריות ובחלק מהגידולים ההידרופניים).

אולם בבתי רשת אין להקל כלל. ובחממות של זמנינו שמכוסים ניילון או פלסטיק קשיח מאד והם בעלי דפנות, נראה שדינם כדין בית,

ואמנם כדי להתיר שם עשיית מלאכות לכתחילה אין להקל אלא אם כן המלאכות ייעשו בתוך עציצים שאינם נקובים.

גדר עציץ שאינו נקוב ראה בסמוך אותיות ב-ה.

 

גדר עציץ נקוב ושאינו נקוב:

ב. הגידול בעציצים בשנת השמיטה, שונה בין סוגי העציצים השונים, ובין סוגי הגידול השונים;

אילנות (וכן שאר שיחים בעל גבעול קשה) הנטועים בעציץ חרס, עץ או פלסטיק (וכיו”ב מחומרים רכים שהשרשים בכוחם לנוקבו),

דינם כאילו נטועים בארץ, אף אם אין נקב בתחתית העציץ.

ואם נטועים בכלי מתכת, זכוכית, או פלסטיק קשיח, דינם כנטועים בעציץ שאינו נקוב,

אלא אם כן יש בתחתיתם או בצדיהם כנגד הגזע הטמון בעפר נקב בגודל של שורש קטן, ואז דינם כעציץ נקוב.

(גודל הנקב צריך שיהיה פחות מגודל שזית יכול לעבור בו, ומשום חוסר הבקיאות בהגדרת נקב זה, נאמרו שיעורים שונים ע”י הפוסקים, ולהלכה אפשר להקל בנקב עד קוטר של 1 ס”מ).

 

ג. ירקות ושיחים בעל גבעול רך, בכל סוגי העציצים,

נחשבים כזרועים בעציץ שאינו נקוב, ובלבד שסוג חומר של העציצים אינו חלש מידי אף לשורשיו של הירק.

ואם יש בעציץ חור בגודל הנזכר בסעיף הקודם, דינו כעציץ נקוב.

ד. אף הנטוע או הזרוע בעציץ שאינו נקוב (וכמבואר הגדרתו לעיל), כל שנופו יוצא מחוץ לעציץ – הרי הוא מחשיב את הצמח כולו כמחובר.

ומכל מקום אינו נחשב כמחובר אלא אם כן הנוף מאהיל על הקרקע ויונק ממנה, אך אין נוף הצמח יונק באלכסון.

ה. אף עציץ שנחשב כנקוב, אם משום הנקב שבתחתיתו ואם משום נוף הצמח היונק, כל שהניח תחתיו כל דבר המנתק

(כל צמח כדינו, וכמבואר לעיל), הרי הוא נחשב כעציץ שאינו נקוב.

ואמנם אויר אינו מנתק, ולכן עציץ נקוב שתלוי באויר, כל שמתחתיו קרקע גלויה, אינו נחשב כאינו נקוב.

ו. יש אומרים שעציצים כבדים שאינם מיטלטלין לרוב גודלן, אף אם אינם נקובים, נחשבים כמחוברים לקרקע.

ויש אומרים שכל שהעציץ אינו נקוב ואין נוף הצמח יוצא לחוץ, דינו כאינו נקוב, אף אם הוא כבד ואינו מטלטל.

ולהלכה, אף שלכתחילה הבא לעשות מצעים מנותקים לצורך שנת השמיטה, יש להורות לו שיעשה בכלים שאפשר לטלטלם,

אך אם הדבר דורש הוצאה כספית גדולה, וכן אם כבר ברשותו מצעים מנותקים גדולים, אפשר להקל ולהחשיב מצעים אלו כמנותקים.

ובפרט שכדי לנתק את הנוף מהקרקע נהוג כיום לפרוש יריעות ניילון על פני כל החממה.

וכן הורה מו”ר הראשון לציון הג”ר שלמה משה עמאר שליט”א.

ובמצעים מנותקים מסוג ‘צמר סלעים’ שבנויים כתבניות בודדות, המוצמדות אחת לרעותה,

אף שמונחים בתוך פלסטיק אחד ארוך, יש להקל גם למחמירים.

 

ז. עציץ נקוב (כמוגדר לעיל), המונח תחת כיפת השמים, איסור מלאכה בו הוא מן התורה, שדינו כארץ.

ועציץ שאינו נקוב (כמוגדר לעיל) המונח תחת כיפת השמים, איסור מלאכה בו הוא מדרבנן,

אך אין ביבולים הגדלים בעציצים גזירת ספיחין.

 

ח. עציצים הנמצאים בתוך הבית על קרקע מרוצפת

נחשבים כעציצים שאינם נקובים אף אם יש בהם נקב, שהרצפה מנתקת.

ומותר לעשות כל המלאכות בעציץ זה בשמיטה. ויש מי שהחמיר בקומת קרקע להניח דבר המפריד בין העציץ לרצפה.

(ומכל מקום גם למחמירים נראה שדי לחצוץ מתחת הנקב, ולא צריך לחצוץ גם מתחת לנוף).

 

גידולי חממה בשמיטה:

ט. כמבואר לעיל בדין עציצים שבתוך הבית – הוא הדין בגידול בחממות, שעל מנת להתיר עשיית מלאכות שם,

ושהיבול הגדל שם לא יהיה קדוש בקדושת שביעית, יש להקפיד על כל התנאים של “בית”, וכמבואר לעיל.

ולעניין המצעים, יש לפרוש ניילון עבה על כל החממה, למנוע יניקה מחורי הניקוז, ויניקה מנוף הצמח,

ולהניח את העציצים (כמוגדר לעיל כל צמח לסוגו) על הניילון.

לאחר קיום כל התנאים הנז’, מותר לעשות כל המלאכות בחממה, כולל זריעה וקצירה

(ויש שהחמירו שמלאכות האסורות מן התורה יעשו רק ע”י אינו יהודי בלבד),

והיבולים הגדלים שם אינם קדושים בקדושת שביעית,

וחייבים להפריש מהם תרומות ומעשרות (ללא ברכה)  כדין יבול הגדל בעציץ שאינו נקוב.

ויפריש מעשר עני – ויתנו לעניים.

(הגדל באדמה במצע מנותק, מברך עליו בורא פרי האדמה,

ועל סוגי מצעים אדישים כגון בצמר סלעים, פרלייט, קוקוס, פלמיקס, מברך שהכל).

 

העברת עציץ ממקום למקום בשמיטה:

י. ‘עציץ נקוב’ מותר להניחו בשנת השמיטה על דבר מנתק, ומכאן ואילך דינו כעציץ שאינו נקוב.

אולם עציץ שאינו נקוב אסור לנקבו, או לעשות בו כל שינוי שיהפכו מאינו נקוב לנקוב, וכן אסור להעביר עציץ נקוב ממקום למקום.

וכל זה כאשר העציץ מונח על האדמה, אך כאשר יש משטח מנתק בין האדמה לעציץ מותר להעבירו ממקום למקום על המשטח.

ועציצים שבבית מותר להעבירם ממקום למקום, ואף אם מונחים על השולחן מותר להורידם לארץ,

וכמו כן מותר לפתוח חלונות לאיורור – אף לתועלת לצמח.

וכן מותר להעביר צמחים שבבית, ממקום שאין החמה מצויה שם למקום שהחמה מצויה שם.

אולם אסור להעביר עציץ אפילו אטום לחלוטין הנמצא תחת תקרה,

ולהניחו תחת כיפת השמים, לשם אוורורו ותועלתו.

 

יא. הקונה צמח הנטוע בעציץ נקוב בשנת השמיטה

(באופן המותר, וממשתלה שאין חשש שמסייע לעוברי עבירה העושים מלאכות האסורות בשמיטה),

וכן המעביר דירתו בשנת השמיטה, מותר לו להעביר צמחים ממקום למקום, ואף אם הוא נקוב

(שאין זה אלא דרך העברה בעלמא).

ומכל מקום יש שכתבו שטוב ליתן דבר החוצץ, שייחשב כאינו נקוב קודם שמוציאו להעברה.

(אולם ברור ופשוט שאין לשתול באדמה צמח אף אם היה בעציץ נקוב, והגם שהוא נחשב כמחובר, מ”מ הוא מגביר את היניקה מכל צדדי הצמח, ומלאכה זו אסורה מדרבנן בשמיטה, ראה ‘שביתת השדה’ מהד’ תשפ”א פ”ה סעי’ ה).

 

יב. אסור להסיר תקרה מעל צמחים

כשהמטרה להשביחם ולאווררם, אולם אם מסיר את התקרה שלא לתועלת הצמח,

אלא לשם החלפת ניילון בלוי וכדומה, או שמסיר את הגג בביתו, לשם בניית סוכה – מותר.

וכן מותר לבנות סוכה מעל דשא, ולפרקה לאחר השמיטה, ואין בזה כל חשש.

 

גידולי מים בשמיטה

יג. “הידרופוניקה” – גידולי מים, מותר בשמיטה,

אף שלא תחת קורת גג, ואין בגדל שם קדושת שביעית. ויש אוסרים. והעיקר להלכה כדעה ראשונה.

ומכל מקום הגדל בתוך בית ממש, וכגון בתי גידול בחלק מסוגי הנבטים ועוד,

אין בהם קדושת שביעית, שמלבד שהם נידונים כגידולי מים,

דרך גידולם כיום הוא תחת מבנה של בית גמור.

(ברכתם “שהכול”, ויש להפריש מהם תרו”מ לחומרא ללא ברכה).

שמיטה בעציצים ואדניות בגן בבית ובחממה

שמיטה בעציצים ואדניות בגן בבית ובחממה

2 מחשבות על שמיטה בעציצים ואדניות בגן בבית ובחממה

  1. שלום. מה הדין בעציץ הנמצא במרפסת מקורה מלמעלה, ובעלת דפנות עשרה טפחים, בקומה גבוהה, אך מעל המעקה פתוחה עם סורגים, והעציץ נמצא גבוה על אדן המעקה ומקבל שמש ואויר מבחוץ, האם עדיין נחשב כבית? נופו אינו מעל האדמה כיוון שתחתיו יש מרפסת מקומה נמוכה יותר. תודה.

  2. הבנתי שעציצים על מרפסת שמש נחשבים כעציץ נקוב אבל לא הבנתי מה כן מותר ומה לא מותר לעשות עם עציץ נקוב.
    הבנתי גם שהעיקרון של ההלכה זה שמותר לשמור על הצמח אך לא להשביח את גידולו. הדבר לא הגיוני. הלא צמח הוא דבר חי ומתפתח אם הוא לא ימשיך לצמוח, הוא ימות. על מנת לגרום לו להמשיך לחיות צריך לגרום לו לגדול יותר.

הוסף תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.