השלב והתאריך הקובע את קדושת השביעית ביבולים

השלב והתאריך הקובע את קדושת השביעית ביבולים

השלב והתאריך הקובע את קדושת השביעית ביבולים השונים

מועדי קדושת שביעית

א. א' בתשרי הוא ראש השנה לשמיטה לעניין מגבלות עבודת השדה, אבל מועדי 'קדושת שביעית' שונים הם בין פרי לירק, תבואה וקטנית ואתרוג, כללי הדברים הם:

  1. מיני ירק

(כל הירקות הטריים, תפוח אדמה, שום, בצל, בננה, פאפיה, שעונית, אננס וכדומה)

השלב הקובע את קדושת שביעית בהם הוא הלקיטה מן השדה!

אם נלקטו אחר ראש השנה של שביעית – דינם כיבולי שביעית, אפילו שנגמר בישולם קודם ראש השנה.

ואם נגמרו לגמרי בשישית, ומקום חיבור הירק יבש, ואין לו כל תועלת מחיבורו לאדמה,

הרי הוא כיבול שישית אף אם נלקט בשביעית.

 

  1. תבואה וקטניות

משיביאו שליש. אם הגיעו גרגרי התבואה לשליש בישולם לאחר ראש השנה של שמיטה, דינם כדין יבולי שביעית.

תבואה וקטניות שהגיעו. לשליש בשנת השמיטה אסורים באיסור ספיחין.

קטניות האמורים הם גידולים שהחלק העיקרי הנאכל בהם הוא הזרע, כגון, תירס, חמניות, בטנים, חומוס, וכדומה.

3. פירות האילן

השלב הקובע בהם הוא החנטה (עונת המעשרות. שליש בישול הפרי).

אם הגיעו הפירות לשליש בישולם קודם ראש השנה של שביעית, דינם כיבולי שישית הגם שנקטפו בשביעית,

ואם הגיעו לשליש בישולם אחר ראש השנה דינם כיבולי שביעית.

לכן רוב ככל הפירות המצויים בחורף של שנת השמיטה שייכים לשנה השישית, ואין בהם קדושת שביעית,

מלבד פירות בודדים שמבשילים בחורף של שנת השמיטה (כדוגמת שסק), ודינם כדין יבולי שביעית.

  1. אתרוג, הדבר ספק אם הולכים אחר לקיטה כדין ירק. או אחר חנטה כדין פירות האילן. למעשה חוששים אנו לשניהם, לכן אתרוג שחנט בשישית ונלקט בשביעית אחר ר"ה, יש בו קדושת שביעית ואף חייב במעשר (מעשר עני) מספק. ואם חנט בשביעית ונלקט בשביעית, יש בו קדושת שביעית מן הדין, ופטור מן המעשרות כדין יבולי שביעית.
  2. פירות הדר ובכללם הלימון, דינם לעניין שביעית כשאר פירות האילן ולא כאתרוג. (רוב פירות ההדר הגיעו לשליש בישולם קודם ראש השנה של שביעית, מלבד זני הלימון הקיציים. – יוריקה, אינטרדונטו – שמגיעים לשליש בישולם לאחר ראש השנה).
  3. עשבי תבלין (וכן עשבי ריח למחמירים לנהוג בזה קדושת שביעית), חד שנתיים או רב שנתיים שהקלח שלהם רך כירק,

השלב הקובע בהם הוא הלקיטה כירק.

תבלין הגדל על שיח רב שנתי שהקלח שלו קשה ועליו יוצאים מגזעו (וכגון שיבא, רוזמרין וכיו"ב),

דינו כדין אילן והולכים בו אחר חנטה (חנטת עלים).

 

ב. יבולים היוצאים משביעית לשמינית:

שנת השמיטה מסתיימת עם כניסת ראש השנה של שמינית.

אמנם יש יבולים שעדין נוהג בהם קדושת שביעית עד לתאריכים המפורטים בטבלה כללי הדברים הם כדלהלן:

  1. פירות האילן שהגיעו לשליש בישולם לאחר א' בתשרי של מוצאי שמיטה,

דינם כדין פירות שמינית ואין נוהג בהם קדושת שביעית וחייבים בתרומות ומעשרות.

(אם הגיעו לבישול לאחר ט"ו בשבט יפריש מהם מעשר שני, ואם הגיעו לשליש בישול בין ראש השנה לט"ו בשבט, יש אומרים שמפריש מהם מעשר שני, ויש אומרים שיפריש מהם מעשר עני, וראוי להפריש מספק את שניהם בלשון תנאי).

פירות האילן שהגיעו לשליש בישולם בשנה השביעית,

אף שנאספו בשמינית נוהג בהם כל דיני ‏שביעית ופטורים מתרומות ומעשרות.

  1. אתרוג שהגיע לשליש בישולו בשנה השביעית ונלקט בשמינית, נוהג בו קדושת שביעית מספק, ויש להפריש ממנו תרומות ומעשרות מספק. שאר פירות הדר, דינם כשאר פירות האילן.
  2. תבואה וקטנית שהגיעו לשליש בשנה השמינית, אין בהם קדושת שביעית.
  3. ירקות שצמחו בשביעית אסורין באכילה גם בשמינית, ולכן אין לקנות ירקות ללא השגחה בשוק במוצאי שמיטה עד חנוכה,

אלא אם כן ברור שהם גדולי שמינית. (בטבלה שלהלן, נקבעו תאריכים לכל ירק וירק עד מתי יש לחוש שהוא מגדולי שביעית).

כאמור חנוכה. הוא הזמן האחרון, אבל כיום ישנם סוגי ירק שנלקטו בשביעית למחסני קירור (כגון: בצל, שום ועוד).

ירקות אלו, אסורים הם לעולם. ירקות שרובם מחוץ לארץ, או שרובם מגידול נכרי, מותר לקנותם בשוק מיד במוצאי שמיטה.

לוח זמנים 1

לוח זמנים 3 לוח זמנים 4 לוח זמנים 6

יבולים

הוסף תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.