הצרכנות בשנת השמיטה

צרכנות ירקות בשמיטה:

בשנת השמיטה אין לקנות ירקות ללא השגחה, מכמה סיבות:

1. הירקות קדושים בקדושת שביעית, ואסור לסחור בהם.
2. עוברי ‏ עבירה שזורעים בשמיטה, או אף ירק שעלה מאליו בשמיטה אסור באכילה משום איסור “ספיחין“.

(חכמים אסרו כל ירק הגדל בשמיטה, ובין אם נזרע ובין אם עלה מאליו,

מפני עוברי עבירה – שהיו זורעים ואומרים מאליו צמח. גזירה זו נקראת “איסור ספיחין“).

צרכנות פירות בשמיטה:

פירות האילן קדושים בקדושת שביעית  משעה שחנטו.

לכן מותר לקנות מהשוק פירות (שאין עליהם חשש ערלה) בסתיו. ובחורף של שנת השמיטה.

יש לשים לב כשצורכים פירות מחנות שאין בה השגחה, לשלם בדיוק את מחיר הפירות ללא קבלת עודף.

(כי יש חשש שהעודף שיקבל הקונה מהפירות הוא מדמי שביעית).

או שמיד עם קבלת העודף יאמר הקונה שקדושת שביעית שבמעות העודף יחולו על הכסף שנתן למוכר.

אותו הדין נוהג בפירות במוצאי שמיטה, בזמן שהירק אינו קדוש בקדושת שביעית,

והקונה ירקות בשוק ממוכר שברשותו גם פירות הקדושים בקדושת שביעית, יש לנהוג כנ”ל.

ג. מי שאין באפשרותו לקנות פירות וירקות מחנות של ועדת שמיטה, והשעה דחוקה לו ביותר, יכול לקנות פירות שביעית בשוק,

בתנאי שיקפיד לקנות. ללא משקל, מידה או מנין, אלא באומד, ולא ישלם מיד, אלא יקנה בהבלעה

(הבלעה פירושה, שיקנה עם הפירות והירקות של שביעית, עוד מצרכים שאינם של שביעית, ויאמר למוכר שמשלם עבור הדברים המותרים ביוקר – על דעת שייתן לו את הפירות הקדושים בקדושת שביעית במתנה). וינהג בפירות בקדושת שביעית.

גם בירקות אפשר לנהוג כן בתחילת שנת השמיטה, לפני שמתחיל חשש ספיחין בירק שבשוק. וינהג בירקות בקדושת שביעית.

דבר זה אינו אפשרי כלל במרכולים ובחנויות גדולות, שהקופאי אינו בעל הסחורה,

ומעביר כל פריט ופריט בפני עצמו ב’ברקוד’ וכדומה, ואינו רשאי להתנות על הדבר!

ד. מי שקיבל במתנה פירות או ירקות שביעית (שאין בהם חשש ספיחין),

או מתארח אצל מי שאינו מקפיד וקונה פירות וירקות שביעית בשוק, וכדומה

מותר לו לאכול את הפירות או הירקות שקיבל,  אבל יקפיד לאוכלם בקדושת שביעית.

ה. הקונה או המקבל במתנה פירות מהשוק באופנים הנ”ל (באותיות ג-ד),. עליו להפריש מהם תרו”מ (ללא ברכה).

כיון שלדעת מרן הבית  יוסף, פירות שביעית שלא הופקרו חייבים בתרומות ומעשרות.

ויפריש תרומה גדולה. מעשר ראשון. תרומת מעשר ומעשר עני.