ביעור פירות שביעית
א. מצוות ביעור פירות שביעית: פירות שביעית אין אוכלים מהם אלא כל זמן שאותו המין מצוי בשדה, שנאמר: “ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול” – כל זמן שחיה
אוצר בית דין
אוצר בית דין מאז ומתמיד שקדו חכמינו זיכרונם לברכה על תיקון תקנות לטובת הציבור, הן בתיקון תקנות הקשורות להנהגת העיר והמדינה, והן בתקנות שנועדו למנוע מכשול בדברי תורה וכדומה. כפי
השלב והתאריך הקובע את קדושת השביעית ביבולים
השלב והתאריך הקובע את קדושת השביעית ביבולים השונים מועדי קדושת שביעית א. א’ בתשרי הוא ראש השנה לשמיטה לעניין מגבלות עבודת השדה, אבל מועדי ‘קדושת שביעית‘ שונים הם בין פרי
השימוש הראוי בפירות שביעית
אופן השימוש בפירות שמיטה א. יבולי שביעית ניתנו לאכילה, לשתייה, ולשאר שימושים לתועלת בני האדם, כסיכה, הדלקת הנר וצביעת הגוף, השיער, או הבגדים. בתנאי, שזו הדרך הרגילה להשתמש בפירות בכל
קדושת שביעית משמעותה, ועל אלו יבולים חלה
קדושת שביעית משמעותה, ועל אלו יבולים חלה א. כל הצומח בארץ ישראל בשנת השמיטה המשמש למאכל אדם או בהמה, או לשתייה, סיכה, הדלקת הנר וצביעה – נוהג בו קדושת שביעית.
נספח – טבלאות להשקיה בשמיטה
טבלאות להשקיה בשמיטה הטבלאות שלהלן הן המלצות השקיה של משרד החקלאות שה”מ, דפון ‘חסכון במים בגן הנוי‘, לשנים רגילות. לפי המלצת מומחה נאמן ממשרד החקלאות, גם בשנת שמיטה ניתן להשקות
מלאכות האסורות בשמיטה
המלאכות האסורות בשמיטה מבוא: יש מלאכות שאסור לעשות במטע, שדה וכרם, בשנת השמיטה, מן התורה, ויש שאסורים מדברי סופרים. יש מלאכות שבתנאים מסוימים מותר לעשותם בשמיטה, ויש שבכל מצב אסור
הצרכנות בשנת השמיטה
הצרכנות בשנת השמיטה צרכנות ירקות בשמיטה: בשנת השמיטה אין לקנות ירקות ללא השגחה, מכמה סיבות: הירקות קדושים בקדושת שביעית, ואסור לסחור בהם. עוברי עבירה שזורעים בשמיטה, או אף ירק
מלאכות קרקע שאינן חקלאיות
מלאכות קרקע שאינן חקלאיות סיקול אבנים מן השדה בשמיטה: אסור לסקל אבנים משדהו בשביעית, ומלאכה זו היא תולדה של חורש. וכל שמתכוון לתקן את השדה לזריעה אסור, לסקל אבנים גדולות