רכישת קרקע לפני שמיטה כדי לקיים מצוות שמיטה
בעניין לקנות קרקעות לפני שביעית כדי לקיים מצות שמיטה
בס”ד, י”ח תמוז תשפ”א
לכבוד הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט”א בעמח”ס גם אני אודך ושא”ס.
שלו’ וברכה.
ראיתי המכתב שכתב הגאון רבי טוביה שלזינגר שליט”א רב ואב”ד קרית אתא, לכת”ר שליט”א בענין אם ישב חיוב לקנות קרקעות לפני שביעית כדי לקיים מצות שמיטה, וז”ל: הנה קרבה שנת השבע וישראל קדושים הם, ומצוות חביבות עליהם, והנה הוקמו אירגונים המציעים רכישת קרקע חקלאית בארץ ישראל על מנת לקיים מצות שמיטת קרקעות, והנה דעת מרן החזון איש (שביעית סימן כ”ז ס”ק ז’) דמכירת קרקע ללא רישום טאבו, אין לה תוקף הלכתי. לאותם חלקות קרקע אין רישום בטאבו על שם הקונים, והנה ברמ”א (חו”מ סימן רכ”ז סעיף כ”ט) כתב דבקרקעות יש אונאה וביטול מקח באונאה ממחצה, ומאחר שמחיר חלקת הקרקע הנ”ל הוא כפל כפליים ממחירן האמיתי, הרי זה אונאה וביטול מקח. עוד יש לדון דבמכירה שהיא לזמן, אי חשיב קרקע שלו. זאת ועוד יש מצות שביתת בהמתו בשבת, ומצות שביתת הארץ בשביעית, מעולם לא נשמע שאדם יקנה בהמה, בכדי לקיים מצות שביתת בהמתו בשבת. סוף דבר מכירה זו אין בה ממש, ואל ישעו בדברי שקר, וכל הנותן כספו על זה, הניח מעותיו על קרן הצבי, ובמעות אלו יכול לקיים מצוות, ואולי יש בזה משום חישב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. עכ”ד.
והנה במש”כ שבעינן רישום טאבו, הנה מהכ”ת שאין עושים רישום בטאבו, ובמש”כ שמוכרים את הקרקע יותר ממחירה האמיתי, לפי איך שראיתי הפרסומות שלהם לא נראה שמוכרים יותר מידי יקר, ובפרט שהרבה פוסקים כתבו שמקיים בזה מצוה, והנה בעיקר דבר זה הנני מצרף מש”כ בזה בשבוע שעבר, הנה יש כל מיני ארגונים וכו’ שמפרסמים לקנות על ידם חלקת קרקע, כדי לקיים את מצות שמייטה של ושבתה הארץ, אמנם מטו בשמיה דמרן ראש הישיבה הגרי”ג אידלשטין שליט”א (הו”ד בגיליון דרכי החיזוק מס’ 512) שאין שום ענין בזה כיון שאין הוא עושה בעיקרון מלאכה בקרקע, וא”כ אין בזה את המצוה של שביתת קרקעות, ונשאר בצ”ע על הנהגה זו, ואולם גם לדבריו מי שקונה אילן עם פירותיו ומפקירו כן נראה שייקים מצוה, וכאשר שאל אחי הבה”ח אליהו פורת ני”ו את הגאון רבי עמנואל טולידנו שליט”א בעמח”ס עוטה אור האם יש ראיה כנגד לזה, ואמר שצריך לבדוק, אבל על פניו אין שום מצוה בזה, ולפי”ז אם יהיה מצצוה לקנות את הקרקע כבר מתחילת שישית.
אמנם בזה מצאתי עתה שכתב להביא בספר שבות יצחק (שביעית עמ’ יד) שדעת מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל שע”י קניית קרקע בשביעית מקיימים מצות ושבתה הארץ, וכששאלוהו האם לקנות קרקע לקיים מצות שביעית השיב למה לא. וכן כתב להביא בגליון מים חיים להגרי”א דינר שליט”א בשם הגר”נ קרליץ זצוק”ל שע”י קניית קרקע לפני שמיטה מקיימים מצות ושבת הארץ, וראיתי עוד בזה בגליון לענין הלכה (חקת תשפ”א) בשם הגרי”י פישר זצ”ל שע”י קניית קרקע מקיימים מצות ושבת הארץ ואף נכלל עי”ז בגדר גבורי כח, וכן הביא שם ששמע מהגר”נ קופשיץ שליט”א שיש בזה משום חביבו מצוה והרבה להתלהב במה שעושים מעשים קלים כמו איכלה ושתייה ורחיצה לכבוד קונו ומקבלים ע”ז שכר מהקב”ה וכן הוא על קניית קרקע.
ובהאי דעות שיש ענין לקנות קרקע כתבו לבאר שיתכן לבאר השיטות שמקיימים מצוה ע”פ דברי הגמ’ בפסחים דף נ’ ע”ב יש זריז ונשכר וכו’ ופירש”י בד”ה שפל ונשכר שלא עביד כולה שבתא ולא במעלי שבתא, וז”ל: ואע”ג דלאו לשום מצוה מיכוין מצוה שלא לשמה מיהא הויא דאמרינן לקמן יעסוק אדם במצוה ואפילו שלא לשמה יעו”ש, אולם לענ”ד לא נראה שיש בזה שום ראיה שהרי התם אפילוש לא מכוין למצוה אבל כ”ז שסו” הרי הוא משבית את הקרקע מחמת שבעיקרון היה עובד, אבל עתה לא מכוין על המצוה [ואדרבה מדברי רש”י משמע חידוש שמקיימים מצות שמיטה שע”ז שמי שומר שמיטה חושב ע”ז כל הזמן].
ועתה ראיתי בשו”ת משנת יוסף (ח”ב בפתיחה) כתב לדון במי שאין לו קרקע האם הוא פטור לגמרי ממצות ושבת הארץ כאילו דר בחו”ל או שמא עליו להשתדל שתהיה לו קרקע בה ישבות בשמיטה, ומהו גודל הקרקע שיש לו לרכוש לשם כך, ויעו”ש שדן באריכות בגדרים העולים מהסוגיא במנחות דף מא ע”א עידנא דריתחא, והביא שם מש”כ במנ”ח (מצוה ט’) להסתפק לגבי מצות תשביתו האם היא מצות עשה שמקיים בשב ואל תעשה שיהא החמץ מושבת מרשותו כמו שביתה בשבת ויו”ט שהיא בשב ואל תעשה שלא יעשה מלאכה, וא”כ אינו מחוייב לחזר אחרי חמץ כדי שיהיה לו לעבערו ולא כמו מצות ציצית, ובמנ”ח הסיק שהוא מחלוקת ראשונים, ולפי”ז כתב שם במשנ”י שיש לומר שיש מקום לומר שיש להשיג קרקע לשביעית כדי לקיים את המצוה של ושבתה הארץ, וכתב עוד שם בסק”ז שאפילו מי שגר בעיר ואין לו שדה אין עליו שום עונש מ”מ לפי דברי רש”י ור”ג יש סרך מצוה להכניס עצמו לחיוב מצוות התלויות בארץ, ולפי מש”כ בתוס’ והרא”ש צריך להשתדל לקיים כל המצוות וכמו שכתב בשיטמ”ק בערכין דף ב’ ע”ב. ויעו”ש מה שהאריך בזה, ולכן כתב למעשה שמי שיש לו חצר או גינה ליד ביתו אפילו בשכירות ואפילו יחד עם כמה שכנים מקיים מצות שביתה בשביעית כשישבות בה ממלאכת קרקע ואע”פ שבמשך שאר שש השנים אינו עובד בקרקע ואינו ניכר בכלל ששובת בשנה השביעית ומ”מ לא גרע מתלמיד חכם שאינו עוסק במלאכה על השבוע, ואעפ”כ מקיים מצות שביתה בשבת שאינו עושה מלאכה יעו”ש שכתב שלאלו שאין להם חצר וגינה עדיף אולי טפי להשתתף עם דיירי בנין משותף אחר שיש בו חצר מלרכוש בעלות או שותפות אצל חלקאי משום שלפעמים לצורך קיום השדה ופירותיה מקילים מחמת ההכרח והדחק לסמוך על כמה קולות. יעו”ש עוד.
ויש להוסיף עוד בכ”ז הנה מתפרסם כל הזמן מגביות לצדקה לעזור לחלקאים לשמור את השביעית ע”י נתינת כל בית אב כחמשים ש”ח לכל חודש בשנת השמיטה וע”י כן יעזור להם שיוכלו לשמור משיטה, וכך רוב הארץ השנה ישמרו שמיטה וכך יגאלו שהרי הגאולה לא מגיעה שלא שומרים על השמיטה, וע”י ששומרים על השמיטה כראוי, והנה לבני ספרד דאזלי אחר הוראת מרן הבית יוסף, והרי הוא פליג על המבי”ט וס”ל שאין קדושה בפירות של ארץ ישראל שהם אצל נכרי, וא”כ אין ענין זה כיון דסו”ס אפשר לעשות היתר מכירה, ומהכ”ת להוציא ע”ז כסף, ובכלל י”ל שכיון שהתורה הבטיחה וצויתי את ברכתי והארכנו שברכה זו שייכת גם היום, א”כ ה”ה למה לעזור להם ולא לסמוך על ההבטחה של הקב”ה וגם בזמניניו יש סיפורים מפתיעים.
והנה ראיתי במאמר השבועי ממרן הגר”מ שטרנבוך שליט”א חקת תשפ”א שאמר שיש בזה כעין יששכר וזבלון וכן הובא בשם הגר”ש גאלי שיש בזה כדין יששכר וזבולון,וא”כ אין צריך לקניית קרקע, ואי”צ למש”כ בגיליון לענין הלכה (חקת תשפ”א) ששמע מאחד מגדולי הדור שמטו משמיה אחד מגדולי הדור זצ”ל שלא רצה לעודד קניית קרקע לקיים מצות ושבתה הארץ שכרוך לפעמים בסכומים גדולים, והדבר עלול להזיק את קרן השביעית ואם אין מספיק השתתפות בקרן השביעית יותר חלקאים יסמכו על היתר מכירה קרקעות יעו”ש, אבל להנ”ל אין צריך לקנות קרקע משום שסו”ס יש יששכר וזבולון, אלא שיש לתלות בכל דין זה במח’ הפוסקים בגדר יששכר וזבולון, אבל מ”מ לשיטות שיש לו חלק א”ש.
והנה ראיתי למי שהוכיח ממש”כ בספר החינוך (מצוה פד) כתב, משרשי המצוה לקבוע ולצירר ציור חזק במחשבתנו עני חידוש העולם כי ששת ימים עשה ה’ את השמים ואת הארץ (שמות כ יא) וביום השביעי שלא ברא דבר הכתיב מנוחה על עצמו, ולמען הסיר ולעקור ולשרש מרעיונינו דבר הקדמות אשר יאמינו הכופרים בתורה ובו יהרסו כל פנותיה ויפרצו חומתיה באה חובה עלינו להוציא כל זמנינו יום ויום ושנה שנה על דבר זה למנות שש שנים ולשבות בשביעית ובכ לא יתפרד וכו’ ולכן ציוה ברך הוא להפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה זו מלבד השביתה בה, כדי שיזכור האדם כי הארץ שמוציאה אליו הפירות בכל שנה ושנה לא בכוחה וסגולתה תוציא אותם וכו’ דהיינו דוקא שטורח ועמל עליו כל השנים ואינו נוטע אטת פרנסת השנה אז הוא זוכר בוראו כי יש אדון עליה.
וכתב בזה מכתב של הגר”ש וואזנר זצוק”ל וז”ל: היות כי נשמע אנשים שבמעטה של מצות שמיטה היקרה והחשובה ולוקחים איזה שטח באה”ק מען הרבות רווחים אפילו יהיה לאיזה דבר מצוה, הריני לגלות דעתינו העניה שזה דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו והתחזקות של אחב”י בכל מקום שהם מגיע אך למען שמירת שמיטה החקלאים גבורי כח וכו’ וחלילה למי שהוא שיטעה את הציבור שומרי תורה והמצות ושמירת שמיטה נזכה להגאל ברחמים. עכ”ד.
וכתבתי למחבר הנ”ל, ובמה שהערת שם שאין מצוה כמו שביאר מרן הגרי”ג שליט”א, עדין גם נגיד שסו”ס ע”פ ספר החינוך אין עניין בזה, סו”ס הרי ע”פ זכות ודין תורה יש לו קנין ממוני ולכן ממילא הרי הוא מקיים שביעית, ונכון שסו”ס אין בזה הטעמים של התורה, הרי לדינא לא פוסקים טעמא דאורייתא.
בברכת התורה הצב”י יוסף אביטבול מח”ס שערי יוסף ושא”ס