הקהל – כשהמלך ישב על בימת עץ

מליוני יהודים זרמו ביום רביעי, יומו הראשון של “חול
המועד” סוכות לרחבת “עזרת הנשים”. ” הרה”ג
רבי שמואל ברוך גנוט שליט”א, עד ראיה ושמיעה, מתאר
לנו בפרוטרוט את אשר יתרחש, בבית המקדש.  מצוות “ההקהל”, מתקיימת אך ורק אחת ל- 7 שנים, בסוכות שלאחר שנת השמיטה, ואנו מצפים בכליון עיניים שתתקיים, בע”ה כבר ב… זאת השנה

מאות סדרני “אגד”, שהוזעקו מכל קצוות הארץ, ניסו ללא הצלחה להשתלט על זרם האוטובוסים, שפלט
רבבות נוסעים בכל רגע נתון. מאות אלפי אבות ואמהות, אוחזים בילדיהם הגדולים, שסייעו להם לגרור
את עגלות הילדים הקטנים והתינוקות הצורחים. כל רחוב יפו (שוועדת השמות החדשה של עיריית
ירושלים לא הספיקה עדיין להחליף לו את השם) הפך לחניון מכוניות ענק ואוטובוסים זעירים הביאו את
הרבבות שחנו באזור התחנה המרכזית החדשה. המדרכות היו עמוסות בים אדם, אנשים נשים וטף,
והמהומה הייתה אדירה.
מהומת אלוקים שכזאת לא ראתה ירושלים מיום היווסדה. מליוני יהודים, רק יהודים, זרמו כנחילי
דבורים. המשטרה והמשמר האזרחי מדן ועד באר שבע ניסו לעשות מעט סדר, אך לשווא. בהוראת
בתי הדין של ירושלים נאסר על הקמת דוכנים בכל ירושלים, כדי לאפשר להמונים ללכת ישר ולא
להירמס. המהומה, כבר אמרנו, היתה אדירה, אך כולם, כל מאות האלפים שזרמו כאן כזרם מפל
הניאגרה, חייכו בחיוכים גדולים. כולם שמחו, עלצו וצעדו בצעדי ריקוד עליזים. נו, ומה הפלא? הלא
המשיח הגיע לפני מספר ימים!
ביום ראשון י”ג בתשרי התשס”ט, הזדעזעה הארץ. השמים התבהרו ואור החמה זרח שבעתיים. ברגע
אחד היתה דממה ומיד לאחריו שאגו כולם בשאגות שמחה שאינן ניתנות לתיאור, המשיח, משיח בן
דוד, הגיע. אלפיים שנה המתינו מליוני יהודים לרגע הזה, והנה, יום ראשון י”ג בתשרי התשס”ט, מיד
לאחר הבטחת חז”ל ש”במוצאי שביעית בן דוד בא”, 1 הוא הגיע, משיח נאו, כאן ועכשיו, וזאת ראינו
בעינינו. משיח!!
אמש, ביומו הראשון של חג הסוכות, כבר הספיקו כ- 3 מליון יהודים להעלות ולהיראות לפני ה’ יתברך,
בבית המקדש השלישי הבנוי קוממיות לתפארת עולם. מעמד כזה לא זכרה ירושלים אלפיים שנה וכעת,
מיד עם בוקרו של יום רביעי, א’ של חול המועד סוכות התשס”ט, החלו להישמע תקיעותהם של רבבות
חצוצרות בכל גבולות ירושלים. המחצצרים היו רבבות כהנים 2, חלקם אפילו כהנים חיגרים ובעלי
מומים 3 , שחיצרצו בקול תרועה אדירה וקראו ליהודים להגיע ולהיקהל. לא, הפעם לא בכדי “להיקהל
ולעמוד על נפשם” בתפילה ותחנונים לניסם וישועות כמו באלפי שנות הגלות, אלא בכדי לקיים את
“מצוות הקהל”, מצווה המתקיימת אחת לשבע שנים, במוצאי שנת השמיטה. 4
הצו המלכותי של המלך החדש, מלך המשיח, נצר ישיר למלכי בית דוד, ניתן מיד בעלות השחר לכהנים
ולגדולי ישראל. “צאו וכנסו את כל היהודים למצוות הקהל!” 5 , והמוני כהנים יצאו לדרך, כדי לארגן
לעצמם חצוצרה. במקומות רבים בירושלים איפשר בית הדין פתיחת דוכנים למכירת חצוצרות,
והסוחרים הממולחים, שהספיקו להתארגן לפני חג הסוכות, מכרו עשרות אלפי חצוצרות במחיר מפולפל
של 2,500 שקל לחצוצרה. “הגזמתם?”, שאל ילדון אחד את מוכרי החצוצרות. “חצוצרה עולה דולר
ב”הכל בדולר”, והדולר ירד השבוע לשקל תשעים!”…
“חביבי, טעית”, השיב לו ילדון אחר שמכר בזריזות עוד חצוצרה ועוד חצוצרה. “זה חצוצרות מזהב. לא
חצוצרות מפלסטיק!… 6
ההמונים המשיכו לצבוא על פתחי העיר העתיקה ואלפי סדרנים וסדרניות ניווטו את הבאים לכניסות,
שהוקמו תוך יומיים על ידי אלפי עובדים- זרים. מחשבים משוכללים, תרומתו האישית של ביל גייטס,
פלטו מאות מדבקות בדקה, עליהם נרשם תג אלקטרוני שיחבר את רבבות הילדים להוריהם, במקרה
שמישהו יאבד משהו. “אם תאבד אותי, פשוט תחכה לי ליד “אבן הטוען” 7, שם יחכו כל הילדים
האבודים”, לחשה אמא מבוהלת לחיימקה השובב שלה, שהביט בעיניים נפעמות במליוני האנשים,
הצועדים בנחת ומחייכים חיוך מלא. “אל דאגה!”, הרגיע אותה הילד. “אבא אומר שיהיו כאן ניסים,
בדיוק כמו שצריך להיות בבית המקדש 8 , ויימצאו את כל הילדים האבודים”…
“לא סומכים על הנס!” 9 , פסקה אמא והדביקה לו שוב את התג האלקטרוני, “בייחוד לא נס שקשור
אליך”…
“מי בדיוק אמור לקרוא את הפרשה?” שאל אברך מאלעד, שעדיין לא הספיק, במהלך המרדף האין-
סופי אחר לולב דרי כשר שלא היה “שמור ונעבד”, ללמוד את הלכות “הקהל”.
“אומרים שגדול הדור יכול לקרוא, כל גדול הדור” 10 , השיב לו ירושלמי חביב, אוחז בידו הימנית את
מוישי בן השנה ובידו השמאלית את שלוימלה- זלמן בן השנתיים וחצי.
“ורגע, מי גדול הדור? מי יחליט מי גדול הדור???”, קפצו ישר שלושה בני- ברקים וקימטו את מצחם
בחשש גובר והולך, מחשש ששוב יתבצע לו “מחטף” כל שהוא…
הצחוק החביב שסביבם הרגיע אותם בעליל, והאברך הירושלמי הסביר להם בנחת: “בעקרון, יתכן שכל
גדול הדור יכול לקרוא את “פרשת ההקהל”, אך כעת, כשיש לנו מלך אמיתי, מלך המשיח, ודאי שהכי
טוב שהוא יקרא 11 . אז תהיו רגועים, כי על המלך הזה יש קונסנזוס, ביחוד כשחיכינו לו כל כך הרבה
זמן”.
“רגע, רגע”, לא ויתר הבחור הבני- ברקי, שהיה למדן לא קטן כנראה, “ואם היו שני מלכים יחד, כמו
בתקופה שמלכו פה מלך ביהודה ומלך בישראל. אז מי מהם קורא?”.
“שאלה מצוינת”, השיב לו יהודי תלמיד חכם, שנחת בערב החג מארה”ב, “יכול להיות שמלך יהודה
עדיף, כי הוא גר בירושלים, ויכול להיות שמלך ישראל, ששלט על רוב העם, קודם לו 12 . כבר ירבעם בן
נבט הסתפק בשאלה הזאת. כך לפי הירושלמי 13 …”
“ולמה לא קראו כבר אתמול בלילה?” שאל ילד אחד, במבטא צרפתי כבד.
“גם זאת שאלה מצוינת וזה מחלוקת 14 “, השיב לו התלמיד- חכם האמריקאי ונבלע בהמון האדם
הזוחל.
מרחוק, מעזרת הנשים, קראו פרחי הכהנים בבליל שפות לציבור להתרחק. “הלו, זה בית המקדש כאן!
לא לדחוף!” גער בפרח כהן צעיר יהודי מבוגר, שמחה דמעות שמחה מעיניו. “סליחה רבנו, אנחנו
צריכים להקים כעת במהירות את בימת העץ של ה”הקהל” 15 , אמר לו כהן ספרדי משולהב, שמחה גם
הוא את דמעותיו ואת אגלי הזיעה שהתערבבו לו יחדיו. “עד עכשיו היה כאן צפוף נורא ולא בנינו את
הבמה 16 , אז כעת זה הזמן. מחילה! מחילה! זוזו אחורה, זוזו אחורה!”.
נחיל האדם זז לאחור, לא מבינים בעצמם כיצד הצליחו להשתחל עד לכאן וכיצד ישתחלו לכאן עוד
מליוני יהודים כשרים. המשפט “עומדים צפופים ומשתחווים רווחים” 17 נשמע בכל פינה והציבור הענק
המשיך להידחס ב”עזרת הנשים”, שם ייערך לו בעוד מספר דקות מעמד נורא הוד של “קריאת פרשת
המלך”.
ההמולה שככה לה. גם אלפי אלפי התינוקות שהגיעו עם אמהותיהן ישבו 18 בדממה לא שגרתית
בעליל 19 , שקטים ורגועים. ההמון הענקי שקט לו בהינף יד. מליוני היהודים הביטו בעיניים מצועפות
במלך המשיח. במרכז עזרת הנשים ניצבה לה בימת העץ המלכותית, שרק לפני מספר דקות הוקמה, 20
וכעת הקריבו אליה כבש עץ מהודר, 21 עליה פסע מלך המשיח ברוב הדר, מביט בעיניים רחימאיות
בקהל האגדי שהתאסף כעת, לאחר צפייה כואבת של אלפיים שנות גלות מרה וקשה.
הס הושלך באולם המפואר והקדוש וחזן הכנסת, שמונה לתפקידו אך לפני יומיים, אחז בידו ספר תורה.
הוא נשק לספר תורה בדחילו ורחימו ומסרו לראש הכנסת, שמונה אף הוא לתפקידו הרם רק לפני
יומיים. ראש הכנסת אחז לרגע בספר התורה, הלא הוא “ספר העזרה” הנודע, 21 א’ נשק לו בענוות חן
והעבירו בנחת לסגנו של הכהן הגדול. הסגן לא הרפה מהספר, הביט בו לרגע קט והעבירו לכהן הגדול,
שזהר באור ציץ הקודש המוזהב שנח על מצחו, יחד עם זרקורי תריסר אבני החושן הנפלאות, שנצצו
באלפי נגוהות קדושה ויופי עילאי. כעת כולם הביטו יחדיו במלך המשיח, כשהלמדנים ויודעי הספר
שביניהם מנסים לנחש האם הוא יעמוד עכשיו, כפי שעשה המלך אגריפס, שהיה מזרע המלך הורדוס,
או שמא הוא יישב כפי שנהגו מלכים אחרים 22 .
מלך המשיח. קיבל את ספר התורה הקדוש בזרועותיו, הניחו על במת העץ, הוריד את פרוכת הספר
המוזהבת ו…נותר לעמוד.
רחש עלה בקהל תלמידי החכמים שנכחו בין הקהל הענק. “ואם קרא מעומד הרי זה משובח”, 23 ציטט
רב ירושלמי את לשון הרמב”ם וחברו, בעל זקן שחור ארוך היורד על מידותיו, משך בחליפתו והחל
להתווכח במרץ, שוכח לרגע היכן הוא נמצא כעת, ומצטט את כל הפולמוס הגדול בנושא האם על המלך
לעמוד או לשבת בקריאת הקהל.
“מה עכשיו?” תהה ילד אחד בשם יענקי מאלעד,שישב על כתפיו אביו ומרט את זנבות השטריימל שלו.
“עכשיו המלך יברך מלא-מלא ברכות בבת אחת. בוא נספור כמה ברכות” השיב לו אביו. והמלך החל
לברך. “ברוך אתה ה’… אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על קריאת פרשת ההקהל” 24 , וקריאת “אמן”
אדירה נשמעה עד לסוף ארץ ישראל.
“ברוך… שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה” 25 , בירך לו מלך המשיח ומליוני עיניים יהודיות לא נותרו
יבשות.
“ברוך… אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו 26 … בירך המשיח וכולם חזרו אחריו בקריאת
“אמן” קולנית ונרגשת, מביטים בהשתאות בכריעות הלא-שגרתיות 27 , ובכך שהמלך בעצמו ענה “אמן”
בעצמו על ברכותיו של עצמו 28 .
המלך החל לקרוא בעמידה את תחילת חומש דברים עד סוף פרשת “ואתחנן”. הוא דילג לפרשת “והיה
אם שמוע”, משם ל”עשר תעשר” שבפרשת ראה, משם ל”פרשת המלך” 29 ומשם ל”כי תכלה לעשר”.
עבר לברכות ולקללות שבפרשת “כי-תבוא” והמשיך לקרוא הלאה, עד ל”מלבד הברית אשר כרת אתם
בחורב”. הוא גלל את ספר התורה, נשק לאבנט והחל לברך ברכת “אשר נתן לנו תורת אמת”, שלוש
ברכות על חג הסוכות ועל כך שהקב”ה בחר בנו מכל העמים, בירך ברכה על בית המקדש, הוסיף ברכה
על עם ישראל שתעמוד מלכותם, בירך ברכה נוספת, בשם ומלכות כמובן, בה ביקש שהאלוקים ירצה
את עבודת הכוהנים והוסיף ברכה אחרונה בה התפלל, בלשון של עצמו, על עם ישראל בכלל ועל
החולים הזקוקים לישועה בפרט. המלך פירט בפרוטרוט את צרכי עם ישראל, בכה והתחנן לבוראו
שישמור ויחוס עלינו, ישפיע שפע סייעתא דשמיא ברוח ובגשם וסיים בברכת “שומע תפילה” 30 .
המלך ירד מבימת העץ, משיב את ספר התורה לידי הכוהנים, ואני עמדתי שם, מביט בו, יחד עם מיליוני
אחי היהודים. רואה את הכהן הגדול משוחח בדברי תורה בסוגית ההקהל עם אחיו הכוהנים ראש
ישיבת פורת יוסף רבי שלום כהן, ראש ישיבת שער השמים רבי גמליאל רבינוביץ והאחים לבית “תולדות
אהרון”, ו”תולדות אברהם יצחק” והאדמו”ר מספינקא כהנא. על 15 מעלות הלווים עמדו להם בעל
“שבט הלוי” מרן רבי שמואל ואזנר, כשלידו ניצב נכדו רבי יוסף בנימין שליט”א, אוחזים בידיהם
בכינורות ומשוררים כזקנים ורגילים, היודעים פרק בשיר. מסביבותיי עמדו רבבות יהודים, הלומי רעם,
שכורים ולא מיין-שיכורים משמחה עצומה, וכולם, כך ראיתי בעיני, כולם בכו מהתרגשות.
יכולתי לתאר עוד את עבודת הקורבנות, יופי והדר ההיכל, זריזות הכוהנים ושירת הלווים, המעמד,
הקהל ומלך המשיח, אך העט שבידי רועדת לה, רועדת, ולכן עצרתיה, מאפשר למחשבות ולתחושות
לומר את הכל, מבלי לכתוב. במהרה, במהרה בימינו, עוד השנה, בעזרת ה’.

מקורות

1 . .א ,זצ ןירדהנס .ב ,זי הליגמ
2 . תוספתא סוטה פ”ח, רמב”ם חגיגה פ”ג.
3 . שם.
4 . דברים פרשת וילך, סוטה מ”א א’ ורמב”ם שם.
5 . רמב”ם שם. וראה מלבי”ם דברים לא, יב ומזבח אבנים ח”ב כ”א, א.
6 . דעת התוספתא, והרמב”ם השמיט זאת, ויעויין בשדי חמד פאת השדה מערכת ה’.
7 . יעויין בבא מציעא, פרק אלו מציאות.
8 . אבות פ”ה מ”ה ויומא כא, א.
9 . ראה בזכר למקדש להאדר”ת.
10 . ראה מנחת חינוך מצווה תרי”ב, העמק דבר בפרשת וילך זכר למקדש להאדר”ת, חידושי
הגרי”פ פערלא על הרס”ג מצווה ט”ז ובקונטרסי פרשת המלך.
11 . רמב”ם שם וכל הפוסקים. וראה ספרי וילך ורש”י שם עה”ת ורש”י בסוטה שם, מנחת חינוך
ועוד.
12 . ראה זכר למקדש להאדר”ת ובקונטרסי פרשת המלך.
13 . ירושלמי תחילת עבודה זרה, ושם.
14 . מנחת חינוך מצווה תרי”ב וזכר למקדש. וראה רש”י פ”ק דמגילה ועוד.
15 . ירושלמי פ”ק דמגילה, תוספתא ורמב”ם הנ”ל ובמפרשי המשניות והגמ’ בסוטה ועוד.
16 . שם. “שלא לדחוק את העזרה”.
17 . מסכת אבות פרק ה’ משנה ה’.
18 . לכאו’ אם מדובר בעזרת נשים, שם מותר לשבת לא רק למלכי בית דוד, היה מותר להם
לשבת, וצ”ע.
19 . במנ”ח כתב שהגיעו גם עוללים קטנטנים, והאדר”ת תמה שהרי ירעישו ויבכו, ודן- האם יהי
נס שאכן הילדים הרכים ישתקו ולא יפריעו. וראה בקונטרסי פרשת המלך.
20 . בירושלמי ובתוספתא וברמב”ם שם, וראה תוס’ בסוגיה בסוטה. וראה שו”ת יהודה יעלה ח”א
ס”ג.
21 . כן הוא לדעת הזכר למקדש, וכ’ שאולי נשאוהו את המלך על כתפיים לחביבות המצווה וכבוד
המלך.
21 א’. ראה רש”י ב”ב יד, ב ד”ה ספר עזרה, מלאכת שלמה סוטה פ”ז, צפנת פענח תנינא 119 ,
חידושי הגרי”פ לרס”ג שם וזכר למקדש שם.
22 . ראה ברמב”ם ובזכר למקדש שם, תועפות ראם על היראים מצוה רס”ו ותפארת ישראל
סוטה פ”ז אות נב ובקונטרסי פרשת המלך.
23 . לשון הרמב”ם דחגיגה, וראה שם.
24 . זכר למקדש. וראה נחל איתן סי’ ט”ו שדן מדוע לא מברכים ברכה זו.
25 . שם. וראה בשו”ת מהרש”ם ח”א סימן רי”ג.
26 . ,ךלמה תדימע יבגל בישילא ש”ירגהל הטוס תכסמל תורעה הארו .םש ם”במרה תעד
ובקונטרסי פרשת המלך, וקצ”ע.
27 . זכר למקדש שם.
28 . רמב”ם פי”ח מתפילה והלכות עבודת יוה”כ, וראה מנחת חינוך וזכר למקדש.
29 . קריאת פרשת המלך תלויה בגרסאות הבבלי סוטה מ”א והירושלמי שם, גרסת רש”י וכנגדו
גרסת הרמב”ם, וראה במהר”י קורקוס, ותויו”ט, ובזכר למקדש ובקונטרסי פרשת המלך בארוכה.
30 . גמרא, תוספתא, ירושלמי ורמב”ם.