מעלתה של ארץ ישראל בשביתתה

מעלתה של ארץ ישראל – בשביתתה

“אמנם השמיטה שהיא לארץ, מה שלא נמצא לשום ארץ, ודבר זה מצד הארץ, כי ראוי לארץ ישראל השמיטה.

וזה כי ארץ ישראל אשר לא תחסר כל בה, והיא הארץ השלמה בכל, כמו שאמר הכתוב עליה: “ארץ אשר לא תחסר כל בה” (דברים ח’), ודבר זה כנגד שאר ארצות שהם חסרים, אך א”י בלבד שאינה חסרה והיא שלמה, והדבר שהוא שלם ראוי אליו השביתה והמנוחה. ודבר זה דומה אל ישראל, כי מצד שלימותם יש להם השבת והמנוחה… כי כל מי שאין לו מנוחה לא הגיע אל השלמות ולכך הוא מתנועע … והנה תראה כי המנוחה שייך אל דבר שהושלם והוא בפועל ואז הוא בעל מנוחה, אבל כאשר לא הושלם ואינו בפועל, אז שייך אליו התנועה, ודבר זה אין לבן נח מפני שאין להם השלמות בפועל, והם בכוח ולא בפועל, לכך ראוי להם התנועה התמידית, וזה אמרם במסכת סנהדרין (נ”ט ע”ב) “בן נח ששבת חייב מיתה”… וכמו ההפרש בין ישראל לבין נח מצד השביתה … כך הארץ צריכה שתשבות, שאם היה בה מלאכה היה מורה שהיא חסרת שלמות, ולכך היא במלאכה התמידית ולא תבוא לכלל המנוחה, ולכן כתוב “שבת שבתון יהיה לארץ” שיהיה לארץ עצמה שביתה, ודבר זה מודיע מעלת הארץ… ולפיכך נתן לישראל שהם קדושים יום קדוש ושביתה, וכן הארץ אם היה האדם עובדה תמיד לא היה קדושה לארץ, ולפיכך אמרה תורה לשבות בשביעית, כי דבר זה מורה על קדושת הארץ בעצמה, ולכך אם אין עושים זה גולים מן הארץ בעוון השמיטה…”

(המהר”ל זצ”ל – “דרך חיים” פ”ה ט’)