אופני איסור קצירה ובצירה

אופני איסור קצירה ובצירה

אופני איסור קצירה ובצירה

הקצירה והבצירה הם מלאכות האסורות בשמיטה מן התורה.


ואיסור מלאכות אלה הוא בשני אופנים:


א. כשהם נעשים לצורך עבודת הארץ והאילן.
ב. כשהם נעשים כדרך הקוצרים והבוצרים בכל שנה.


וכדלהלן:


לצורך עבודת הארץ והאילן: כגון קצירת ובצירת היבול שלא למטרת אכילה, אלא על מנת להועיל ולהיטיב עם הארץ והאילן, וכגון שעל ידי הקצירה מכשיר הוא את הקרקע לזריעה, ועל ידי הבצירה מקל הוא על כובדו של העץ, או מונע מן הפירות הגדלים עליו להחליש את האילן.
כדרך הקוצרים והבוצרים: כגון קצירת ובצירת היבול ואספתו בבת אחת על ידי כלי המלאכה המיועדים לכך, והמשך הטיפול בכל שלבי הכשרתו לאכילה (העמדת כרי, דישה, דריכת הענבים בגת וזיתים בבית הבד וכדומה) כדרך בה נוהגים בכל השנים

(רמב"ם פ"א ה"ב. שם פ"ד הלכות א ו-כב).


השיעור שמותר לאדם לקצור ולבצור בבת אחת, הוא כפי השיעור שרגיל אדם להביא לביתו,

ואם רגיל להכין יין לשנה שלמה, מותר לו לקטוף ענבים מן ההפקר ולהביא לביתו כשיעור זה.

וכן לכבוש מיני ירקות כאחת כדרכו בשאר השנים, אבל לא מעבר לזה

(מעדני ארץ פרק ג. אור לציון עמוד סא-סב).

וגם כמות זו יש לשנות באופן הכנתה משאר שנים, כאמור.

קצירה

הוסף תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.