2.16K צפיותגינות בשמיטהערב שביעית

שלום וברכה, ממש בימים אלו סיימתי את בניית ביתי החדש, ואני יודע שאני ממש לקראת השמיטה, ורציתי לדעת מה עוד מותר לעשות ומה כבר אסור לי לעשות בגינה שסביב הבית?

סטטוס שונה לפרסום

ראשית, נשתדל ונעשה ככל שנספיק עוד קודם כניסת שנת השמיטה.

והזמן העומד לרשותינו, כלומר היום יום שלישי יד באלול, מאפשר לנו עדיין לנטוע כל סוגי עצי נוי, אפילו שהם חשופי שורש, וכן את כל שאר הזרעים והירקות, ובקיצור כל מה שלא עצי פרי.

אמנם החל מיום חמישי בערב כלומר טו אלול, שאז יוותרו לנו פחות מ 14 יום עד כניסת השמיטה, יהיה אסור לשתול כל עץ נוי חשוף שורש, אולם אם הוא בא עם גושו כלומר עם העציץ יהיה מותר לשותלו עד סמוך לראש השנה, ובתנאי שהגוש יועבר בשלימותו אל האדמה ולא יתפורר בדרך.

זרעי ירקות, יש לסיים זריעתם שלשה ימים בקרקע לחה, כי אנו זקוקים שהם יצוצו מעל פני האדמה קודם השמיטה.

שתילי ירקות עם גוש, עד סמוך לר”ה ובתנאי שלא יתפורר הגוש.

פרחים עם גוש עד ערב ראש השנה, ללא גוש, עדיף עד ג ימים לפני ראש השנה ובשעת הצורך אפשר להקל עד ערב ראש השנה, וה”ה לגבי שאר עצי סרק.

פקעות ובצלים, אפשר לטומנם באדמה במקום יבש, והגשה לכשיבוא בע”ה יסייע להם לנבוט ולהוציא פרחים יפים.

נקודה חשובה נוספת היא ניקוי השטח לפני כניסת השמיטה, כיון שאמנם וגם בשנת השמיטה חלק מהמלאכות יהיה מותר אולם לא ביסודיות כפי שנעשה לפני שמיטה, ונסביר את דברי:

מֻתָּר יהיה לַחְפֹּר תְּעָלָה בֵּין חֲצֵרוֹ אוֹ גִּנָּתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, עַל מְנָת לִבְנוֹת בָּהּ יְסוֹדוֹת לְגָדֵר שֶׁיַּפְרִיד בֵּינֵיהֶם. וְאֶת הֶעָפָר הַמְפֻנֶּה מִן הַתְּעָלָה לֹא יְפַזֵּר בְּשָׂדֵהוּ וּבְגִנָּתוֹ, אֶלָּא יִצְבֹּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ לִזְרִיעָה.

 

מֻתָּר בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה לַחְפֹּר, לְסַקֵּל, לְיַשֵּׁר בְּמִלּוּי עָפָר, וּלְהָכִין תַּשְׁתִּיּוֹת לִבְנִיָּה (שֶׁל כְּבִישִׁים, בִּנְיָנִים, מִגְרָשִׁים וְכַדּוֹמֶה), וּבִתְנַאי שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר שֶׁהַדְּבָרִים נַעֲשִׂים לֹא לְשֵׁם הַכְשָׁרַת הַקַּרְקַע לִזְרִיעָה וּלְגִנָּה. וְעַל כֵּן, כָּל שֶׁנִּכָּר בַּשֶּׁטַח שֶׁהָעֲבוֹדוֹת הַנַּעֲשׂוֹת הֵם לְצֹרֶךְ בְּנִיָּה וְלֹא לִזְרִיעָה (וּכְגוֹן כְּשֶׁיֵּשׁ גִדּוּר וְשִׁלּוּט מַתְאִימִים, צְבִירַת וַהֲכָנַת חָמְרֵי בְּנִיָּה וְכַדּוֹמֶה) – מֻתָּר הַדָּבָר.

כְּמוֹ כֵן, מֻתָּר לְהָכִין בָּאֲדָמָה תַּשְׁתִּיּוֹת לְאִינְסְטֶלַצְיָה, חַשְׁמַל וְטֵלֶפוֹן, אוּלָם, כַּאֲמוּר, יַנִּיחַ אֶת הַצִּנּוֹרוֹת וְהַכְּבָלִים סָמוּךְ לִמְקוֹם הָעֲבוֹדָה, שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר שֶׁלְּצָרְכָּם הוּא חוֹפֵר.

 

אָסוּר לְסַקֵּל אֲבָנִים בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה מִשְּׁטָחִים חַקְלָאִיִּים – בֵּין אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וּבֵין קְטַנּוֹת, וְהִיא מְלָאכָה הָאֲסוּרָה מִדְּרַבָּנָן וְתוֹלָדָה שֶׁל מְלֶאכֶת חֲרִישָׁה. אוּלָם הַבּוֹנֶה גָּדֵר אוֹ שְׁבִיל בְּסָמוּךְ לְשָׂדֵהוּ וְגִנָּתוֹ, מֻתָּר לוֹ לָקַחַת לְצֹרֶךְ הַבְּנִיָּה אֲבָנִים הַנִּמְצָאוֹת בְּמֶרְחַק הוֹשָׁטַת יָד מִמְּקוֹם עֲבוֹדָתוֹ. כְּמוֹ כֵן, מֻתָּר לְסַקֵּל אֲבָנִים מִשְּׁטָחִים שֶׁאֵינָם מְיֹעָדִים לִזְרִיעָה וְאֵינָם מֻגְדָּרִים כִּשְׁטָחִים חַקְלָאִיִּים (מִגְרְשֵׁי מִשְׂחָקִים, שְׁבִילִים, מִדְרָכוֹת, מִגְרְשֵׁי חֲנִיָּה וְכַדּוֹמֶה)[1].

 

לד. פִּנּוּי פְּסֹלֶת וְנִקָּיוֹן מִטַּעֲמֵי בְּטִיחוּת

מֻתָּר לְפַנּוֹת פְּסֹלֶת שֶׁנּוֹתְרָה עֵקֶב בְּנִיָּה, מֵחֲצַר הַבַּיִת וְהַבִּנְיָן, לְצֹרֶךְ וּלְמַטְּרַת בְּטִיחוּת [אוּלָם יֵשׁ הַסּוֹבְרִים שֶׁיֵּשׁ לְפַנּוֹת רַק אֶת שִׁכְבַת הַפְּסֹלֶת הָעֶלְיוֹנָה וּלְהַשְׁאִיר אֶת זוֹ הַסְּמוּכָה לַקַּרְקַע].

כְּמוֹ כֵן, מֻתָּר מִטַּעֲמֵי בְּטִיחוּת לְנַכֵּשׁ (אַךְ לֹא לַעֲקֹר) אֶת גִּבְעוֹלֵי הָעֲשָׂבִים וְהַקּוֹצִים, הַמְשַׁמְּשִׁים מְקוֹם מִסְתּוֹר לְבַעֲלֵי חַיִּים מְסֻכָּנִים (נְחָשִׁים, עַקְרַבִּים וְכַדּוֹמֶה), וְכֵן כְּדֵי לִמְנֹעַ תְּנָאִים נוֹחִים לְהִתְפָּרְצוּת שְׂרֵפוֹת (וּכְגוֹן בַּקַּיִץ)

[1] רמב”ם פ”א ה”ד. שם פ”ב הי”א.

סטטוס שונה לפרסום