החקלאי שהרוויח
החקלאי שהרוויח
בשמיטה של שנת תשע”ה, התקבלה החלטה בגופי הביטחון בישראל ליצרך תוצרת חקלאית של שמיטה למהדרין ככל האפשר.
דבר זה גרם קידוש ה’ גדול, כשכמעט בכל מקום אכלו החילים היהודים פירות וירקות כשרים למהדרין גם בשנת השמיטה.
בתחילת שנת השמיטה ה’תשע”ה עלה הגאון רבי שניאור זלמן רווח שליט”א, ראש המכון למצוות התלויות בארץ, לביתו, שם המתין לו מכתב מהגוף הרבני האחראי על גופי הביטחון.
הגרש”ז רווח פתח את המכתב, אותו כתב אחד מהרבנים האחראיים על נושאי הכשרות, והתחיל לקרוא.
במכתב נכתב כך:
הרב רווח שליט”א, שנה טובה ומבורכת. קיימנו היום סיור בין המגדלים שחתמו על הסכם ‘אוצר בית דין, רוב ככל המגדלים מצויים בעוטף עזה.
אחד המגדלים, חקלאי החובש לראשו כיפת שמיים, אמר לי את הדברים הבאים,
וברשותו העתקתי את דבריו (הוא הכתיב לי) ואני מביא אותם כלשונם:
“בעבר הייתי חקלאי, ובמקביל היה לי גם בית אריזה. לפני שלוש שנים פשטתי רגל והפסקתי להפעיל את בית האריזה שלי.
גם אבי, שעסק שנים רבות בחקלאות, פשט רגל לפני מספר שנים והעסק החקלאי שלו הפסיק לפעול.
אין מה לעשות, החקלאות היא לא מקצוע פשוט וקשה מאד לחיות מחקלאות יהודית בארץ ישראל.
ניסיתי בשנתיים האחרונות להתחיל מחדש, ולגדל ירקות בהיקפים קטנים מאשר בעבר.
אך עדיין, לא קל לגמור את החודש ולפרנס את משפחתי.
לפני כחצי שנה, פנו אליי והציעו לי להשתתף ב’אוצר בית דין עבור צה”ל. ישבתי למעלה משש שעות במושב בית עזיאל, ושמעתי מאנשיו של הרב רווח מהו אוצר בית דין, ומהן המשמעויות שלהן לפי ההלכה.
המשמעות המרכזית מבחינתי היא, שבשנה זו השכר שלי מובטח. נכון, לא אוכל “להתעשר” מאוצר בית דין,
אבל יהיה לי מספיק כסף כדי להמשיך להחזיק את המערכת שלי, את החממות, את התשלום לפועלים התאילנדים, את הוצאות הרכב וכן הלאה. ברור לי שההיקפים של אוצר בית דין יביאו לכך שאעבוד פחות.
אבא חדש
אומר לך בכנות: אשתי שמחה על כך יותר ממני. יש לי ארבעה ילדים, ובשנים קודמות פשוט לא ראיתי אותם.
הייתי עובד מסביב לשעון גם בשבתות ובחגים, ופשוט לא הייתה לי משפחה. עכשיו העבודה שלי נעשית ברוגע,
והתחייבתי לבית הדין שלא אעבוד בשבת או בחג. כך אוכל לחזור לחיק המשפחה.
לאחרונה התחלנו גם לעשות קידוש בבית, כי אשתי באה מבית מסורתי, ואנו מבינים את הקשר שבין השמיטה והשבת.
בקיצור, שנת השמיטה לימדה אותי לעבוד נורמלי, ובלי להשתולל”…
הגרש”ז רווח שליט”א אחז את המכתב בידו והתרגש עד דמעות.
הנה חקלאי יהודי, שניסה לעבוד את האדמה בארץ ישראל ולפרנס באמצעותה את משפחתו, אך לא הצליח לעשות זאת. וכעת, דווקא בזכות שהוא ‘שליח בית דין, הוא אינו עובד יותר בשבתות ובני משפחתו, אשתו וילדיו, קיבלו אבא חדש.
אבא שלא מתרוצץ כל הזמן בבית האריזה שלו ומנסה להרוויח עוד כסף.
אלא אבא רגוע ושלו, שעושה קידוש בליל שבת, יושב עם הילדים, שומע אותם ומשחק איתם.
ברכת השמיטה
אותו חקלאי אולי עדיין לא מקיים את כל המצוות, אך הוא כבר הבין שמי שמקיים את רצון הקדוש ברוך הוא, רק מרוויח.
טוב לו כעת, הרבה יותר מאשר קודם. הוא מקבל משכורת מסודרת, הוא עובד פחות ובכל זאת הוא כבר לא ‘פושט רגל.
החקלאי נמצא יותר עם בני משפחתו והוא מקדיש להם יותר זמן איכות.
זאת היא ברכת השמיטה!